הממיר 15/5/12

10. מד מן, עונה 5, פרק 8

מוות ותחייה מחדש הם המילה האחרונה ב"מד מן". שם הפרק, "ליידי לזרוס", הוא העדות הכי גדולה לכך, קרוי על שם שירה של סילביה פלאת' העוסק בתחייתה החוזרת ונשנית. יש לה תשע נשמות, היא אומרת, וזוהי הפעם השלישית שמתה ושבה לתחייה, כמו לזרוס בברית החדשה. את השיר פלאת' כתבה ב-1962, שנה אחרי כן היא ניסתה לאבד עצמה לדעת בפעם השלישית, ובמקרה הזה הצליחה. בחייה היא הסתפקה רק בשלוש נשמות.

אז מי היא ליידי לזרוס ב"מד מן"? מייגן, שממציאה את עצמה מחדש, אחת מהבחורות האלה שטובות בכל מה שהן עושות? או אולי זה חל גם על הנשים האחרות במשרד, כמו ג'ואן הפרודה ופגי שמתחילה לבחון את חייה המקצועיים? התגובות של פגי ושל דון לרצונה של מייגן לעזוב היו דומות. שניהם מתקשים להבין איך היא, בחורה עם כישרון גדול וטבעי לתחום הפרסום כמו שלה, רוצה לעזוב משרה כל כך נחשקת כדי לרדוף אחרי הגשמה עצמית חמקמקה. דון ניסה לתקוף מכל חזית כאשר דיבר עם מייגן. אולי תרגישי אחרת כשתראי את העבודה שלך מתנוססת בראש חוצות? אולי במשרד אחר? מוקדם יותר פגי ממש כעסה עליה כאשר העזה להביע את חוסר אהבתה למקצוע. אבל דבר לא עזר, זהו לא הייעוד של מייגן. להמשך.  (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה)

10. משחקי הכס, עונה 2 פרק 6
או, סוף סוף. פרק מעולה שזוהר אף יותר אחרי שקודמיו כשלו לספק את הסחורה. מי שתהה מדוע תיאון אוחז בסיפור המעניין ביותר מבחינתי (נכון לפרקים הקודמים, על כל פנים), קיבל את התשובה הפעם, אני מקווה. היו המון התרחשויות, אבל קיווצ'וץ' הלב הגדול ביותר נרשם כאשר בראן שאל את תיאון הישוב על מיטתו, "שנאת אותנו במשך כל הזמן הזה?". ההתנהלות של תיאון הייתה כולה אמביוולנטית במפגיע, מתקשה לעמוד במערך החדש שלו מול האנשים שעמם גדל, אבל ניזון מכל כך הרבה חוסר ביטחון ושנים של חוסר שייכות. העובדה שהוא קרוי על שם חליטת תה ודאי אינה תורמת. נקודת האל חזור הגיעה עם הוצאתו להורג של רודריק. עם כל מכה שתיאון הנחית על צווארו, נראה היה שהוא עובר אל הצד השני. במקביל נראה שנחרץ דינו שלו הוא. אם אי פעם הייתה לו אפשרות לחנינה, היא כבר לא תקרה.

אושה יצאה מלכה. חשבתי שעם כל חיבתה לבראן, היא תסתפק בחופש שהקנה לה תיאון ואולי תנסה לעזור לאנשי רוב סטארק עם מידע פנימי, אבל לא עלה בדעתי שתבריח אותם אל מחוץ לווינטרפל. כמובן, זו הייתה הזדמנות פז עבור "משחקי הכס" להפשיט אותה לראשונה בסדרה במסגרת פיתוי תיאון. לפחות הפעם זה נראה אינטגרלי. הסיפור של ג'ון סנו וחברתו החדשה היה מעניין מסיבות דומות לשל תיאון – הדילמה המובנית בו. ההבדל הוא שאם האחד הרהיב עוז וערף ראש, השני לא הצליח להביא את עצמו לכדי זה – קשה להרוג בחורות יפות, בייחוד אם הן ג'ינג'יות. עכשיו הוא תקוע איתה, גם היא מנסה לפתות אותו וכרגע לא מצליחה. בכל זאת, מדובר בבחור שגדל עם נד סטארק, הוא לוקח את שבועת הפרישות שלו ברצינות, לפחות בשלב הראשוני הזה. ממש מסקרן לראות איך הסיפור הזה יתפתח.

אבל האקשן הגדול ביותר הגיע כמובן מכיוון מעלה המלך. סוף סוף העם קם נגד מלכו השנוא, ואגב כך הכניס את סאנסה אל קו האש. זה היה רגע מבהיל ממש, וטוב שיש לה בפמליית המלך כמה אנשים שדואגים לה – טיריון ששם לב להיעדרותה וקלגיין, הכלב, שמחבב את הציפור הקטנה מספיק כדי לשחרר מאדם את קרביו. האם סוף סוף נחזה במפלתו של ג'ופרי? האמת, ציפיתי שזה יגיע בשלב מאוחר בהרבה, אבל מאוד הגיוני שהעם לא ישתהה וירצה למהר למרוד באדם הכל כך איום הזה. גם טיפש וגם מרושע, כפי שהגדיר אותו טיריון רגע לפני שנתן לו את הכאפה שכולנו רוצים לתת לו.

גם בחזית של אריה ודאינריז נרשמה התקדמות. הראשונה התעמתה עם השהייה בלוע הארי, ממש אצל האיש המסוכן ביותר למשפחתה, ולהסתיר היטב את זהותה בשקרים ועבר מומצא. גם ההתחמקות שלה מבייליש, שעדיין לא ברור לי אם זיהה אותה או לא, הייתה מוצלחת למדי. התושיה שלה נהדרת, אבל היא בכל זאת ילדה, ובסופו של דבר זו הייתה טעות מטופשת לקחת את המכתב. עם כל הרצון לעזור לאחיה, אפילו בלי להיתקל במצביא ההוא שנתקלה בו בדרכה ולקח ממנה את המכתב, סיכוי סביר שטיווין ישים לב שמשהו כה חשוב נעלם משולחנו. זה לא שיש במקרה כזה חשודים רבים לטפול עליהם את האשמה.

החאליסי שוב העבירה את רוב הפרק בדיבורים על כיבושים וחלומות, אבל סוף סוף התקדמנו לאנשהו כאשר בסופו גילתה מרחץ דמים בבית מארחה, אנשיה מתים ודרקוניה נעלמו. מעניין לראות אם הדרקונים עצמם כבר פיתחו נאמנות לאמם ויצליחו להטיל אימה על מי שגנב אותם, או שמא יצטרכו עזרה מבחוץ. הימור על הגנב: המוזר ההוא ששיכפל את עצמו בפרק הקודם. בטח יש לו אליבי. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה). 

10.  דוקטור הו, עונה 6, פרק 5

פרק נוסף של אקשן ואימה שמעלה שאלות מעניינות, הן בקשר לעלילה והן מבחינה פילוסופית. העובדה שהפרק הזה הוא בעצם רק חלק א' אפשרה לכותבים להתייחס באופן מעמיק יותר לכל הדמויות, ואפילו רורי קיבל זמן מסך משלו וסוף סוף נמצא שם לא רק כסיידקיק נאמן של איימי וכאצן חובב. הדמויות האורחות בפרק מקבלות אף הן זמן מסך ובמיוחד שתי הדמויות הנשיות - והתוצאה הסופית מעולה.

תסביך פרנקנשטיין הוא שם שטבע יוצר המדע הבדיוני אסימוב לפחד מהרובוט האנושי, מהגולם שקם על יוצרו, והפרק הנהדר הזה של דוקטור הו עוסק בין היתר גם בפחד הזה. אבל הפחד הזה, שבא  בפרק לידי ביטוי באופן פנטסטי (תרתי משמע) רלוונטי גם למציאות של ימינו ולשאלה האם הטכנולוגיה מתפתחת בהתאם לרצוננו או שמא אנו משתנים בהתאם להתפתחויות ובעצם נכנעים למציאות הטכנולוגית החדשה? (נעם ברג, להמשך קריאה)

10. צדק פרטי, עונה 3 פרק 8

וואו, כבר עברנו שמונה פרקים מהעונה הזו? איך הזמן טס כשנהנים, ובפרק הזה ההנאה הייתה גדולה במיוחד. כלומר, גדולה ברמה של צחקוקים עולצים לכל אורכו. מצא חן בעיניי שהקירות נסגרו קצת על ריילן והסתקרנתי לראות איך יצא מכל הסיפור, הבולשת מצד אחד והמשטרה המקומית מנגד. אהבתי שהחברים במשרד עזרו לו, כלומר ארט וטים – חילופי הדברים בין ריילן לארט תמיד אדירים. איפה רייצ'ל בכל הסיפור הזה, אגב? נראה שאנחנו כל הזמן רואים או אותה או את טים, אבל אף פעם לא את שניהם ביחד. מצד שני, אני מבכר על טים על פניה, כך שזה לא שאני מתלונן או משהו. כמו כן אהבתי שבזמן שריילן מואשם בכך שהוא משתף פעולה לא חוקית עם בויד קראודר במסגרת ניסיון להפליל אותו, בויד עצמו זוכה לאותה מנה כאשר השריף מנסה לטפול עליו פשע שלא ביצע, גם הפעם באדיבות רוברט קוארלס. 

הפעם גם ראינו לראשונה היכרות בין שני הארכי-נבלים של העונה, אלסטין ליימהאוס ורוברט קוארלס. המפגש הזה יכול היה להיות מושלם אם דיוויד ואסקז, עוזר התובע המחוזי ושחקן נוסף ממפעלות גרהם יוסט (ריק גומז, "אחים לנשק", "בומטאון") שנשלף מהארכיון זמן רב אחרי שלא ראינו אותו, היה עובר שם במקרה. בכלל, הפרק הזה היווה כר מצוין לבחון את העבר, להציף ממנו דברים ולגרום לי לצפות שוב בכל מההתחלה: החקירה של ואסקז נגד ריילן (עונה 1), ניסיון הרצח שהזמין גארי (עונה 2) ואפילו המכות שארט הנחית על הפושע בתחילת (עונה 3).

אבל באשר למפגש הזה בין ליימהאוס לקוארלס – נראה שהוא מכניס אותנו ואת העונה אל הישורת האחרונה שלה. אני תוהה אם ליימהאוס אכן בא לגבות את הצד המנצח או שמא יש לו זווית אחרת, אולי בהמשך לאיום של בויד עליו בפרק הקודם. אם הייתי מוכרח, הייתי מנחש שהוא יעדיף להישאר פטריוט לעצמו ולדחוק את המאפיה ואנשיה החוצה; הוא מן הסתם יודע שהזרמת הכספים אל קוארלס הופסקה ושכרגע הוא די פועל לבדו. אחרי הכל, טאנר דוד היה שם תחת ידיו בפרק הקודם  כדי לספק לו מידע.

מעבר לכך, קוארלס עצמו ממש לא נראה כמנצח בפרק הזה, ובפרט בנסיעה בדרך אל ליימהאוס, כאשר קיבל טלפון מהבית. הפרטים האלה מעבים יפה את דמותו, ואני אשמח לראות כאלה גם מהחזית של ליימהאוס. זה מה שהיה חזק בדמותה של מג בנט, שעדיין חקוקה בזיכרון חרף כל התהפוכות שהציגה העונה הנוכחית. היא הייתה מיוחדת ועמוקה, ובמקרה של שני הג'נטלמנים הללו, הפוטנציאל כל כך שם עד שקשה שלא לרצות שישברו כבר את פני השטח ויצללו פנימה. יש להם חמישה פרקים לעשות זאת. (yadoo מבלוג קפה + טלוויזיה).  

9. צייד עירוני, פרקים 19-20

שני דברים קטנים הפריעו לי בפרקים שחתמו את הסדרה, האחד רגעי הסלואו-מושן שהיה בהם מן המספילר (הסלואו מושן על התובע ברגע פרידתו מאשתו לשעבר שהיווה רמז מטרים לכך שהוא עומד למות בקרוב מאוד) ומן המגחיך (הסלואו מושן לקראת סוף הפרק השני באותם רגעים מדממים של ג'ין פיו והצייד העירוני). הדבר השני שהפריע לי היו דקות הסיום ממש, שבהן שוב זכינו לראות מה שנראה לי כבר כדרך מקובלת, אם כי מעצבנת, לסיים סדרות אקשן בעולם הקוריאני , ואני מתכוונת כמובן לדרך שאני אקרא לה חידת "איה גיבור הסדרה?" , דרך שבה עוזבים את הגיבור פצוע ונוטה למות באיזשהו מקום וקופצים זמן קדימה ומראים לצופים כל מיני דמויות שמעניינות אותם קצת פחות במקרה הטוב, או הרבה פחות במקרה הפחות טוב, עד שבסופו של דבר טורחים לספר במפורש מה עלה בגורלו של הגיבור במקרה הטוב, או מסתפקים ברמיזה במקרה הרע.

חוץ משני הדברים הללו, חשבתי שהפרקים האחרונים היו עשויים מצוין. אהבתי את שיתוף הפעולה בין התובע לצייד העירוני בפרק 19 (גם אם הוא לא ארך הרבה זמן) ואת העובדה שכל הסודות נחשפו סוף סוף וגם הצייד העירוני וגם הנשיא גילו את הקשר המשפחתי שלהם בתזמון מוצלח. אבל יותר מכל אהבתי את נושא המניע-הדרך- והמטרה שהפרקים הללו הרבו לעסוק בהם. האם הצייד העירוני שחונך מילדות במטרה אחת- לנקום את מותו של "אביו", היה משנה את דרכו לו היה יודע מראש שאביו הביולוגי נמצא דווקא בקרב "חמשת המושחתים" ולא בין 20 הקורבנות שלהם מ1983? במידה מסוימת זה היה נראה שדווקא האמת הזו שהתגלתה לו, גרמה לו להצדיק את דרכו יותר. כשהוא נשאל על כך על ידי התובע הוא עונה כי הוא לא פועל בגלל מעשה הבגידה של הפוליטיקאים בעבר, הוא עושה זאת בגלל השחיתות העכשווית שלהם, וכדי להגן על העם מפניהם, אבל למרות שהתובע השתכנע מהטיעון או מיופיו, לי היה נראה שהעובדה שהוא ממשיך במהלך שהתחיל כמעשה נקמה, נובעת יותר מהרצון שלו להגן על העולם מפני הנקמה של אביו המאמץ ג'ין פיו, שאותו רק המוות של חמשת הפוליטיקאים יספק, מאשר מהצורך לנקות את העולם מהשחיתות.  במובן מסוים היו אלו פרקים שהציגו אנשים שלכולם הייתה מטרה, וכולם עלו מסיבה זו אחרת על דרך שהם לא בחרו בה, ולא ידעו כיצד לצאת בזמן. 

התנהגות הנשיא בתגובה לגילוי שהצייד העירוני הוא בנו הביולוגי, הבליטה את ההבדלים בינו לבין ארבעת חבריו המושחתים, ובעיקר את ההבדלים בינו לבין אביו של התובע  (שבמהלך אירוני התעורר מהתרדמת בה היה שרוי בדיוק כשבנו נרצח). כשהתובע גילה על השחיתות של אביו, אביו סרב להתוודות, ולחזור בו, הוא לא יכול היה לוותר על כל הכסף שהוא עשה לביתו (בכל זאת 200. מיליון), לעומתו כשהנשיא הבין שהצייד העירוני בעקבותיו, הוא נתן לו במו ידיו את ההוכחות לאשמתו, המשימה שהיה חשוב לו להשלים הייתה לטובת הציבור ולא לטובתו האישית. והוא שמח על כך שמעשי השחיתות שהוא היה שותף להם בדרכו להשגת המטרות הציבוריות ייפסקו. אני חושבת שהמשפט שהכי אהבתי בפרק היה משפט ההתנצלות של הנשיא לבנו "על האופן שבו נאלצת לגדול, אבא שלך מצטער". (אורלי).

9. ילדי האנרכיה, עונה 4 פרק 8

שם הפרק שבו ג'וס הגיע לכדי מצב שהוא תולה את עצמו נקרא "פרי העורבים", ציטוט מ-Strange Fruit  של בילי הולידיי, השיר המצמרר שמתאר את גופתו התלויה של אדם שחור אחרי שבוצע בו לינץ'. הוא מקבל משמעות מרעידה נוספת כאשר אנחנו יודעים שהכוונה כאן היא לג'וס, שהגיע לאן שהגיע בגלל גזענות. לא בוצע בו לינץ' פיזי ואף אחד לא תלה אותו, אבל מנטלית הוא ללא ספק הוכה שוב ושוב עד שנאלץ להידחק לכדי הדבר הנורא והעצוב הזה. בעיניי קו העלילה שלו נגאל עם המעשה הזה, ולו כי הוא נבנה בצורה כה יפה ונוגעת ללב. לטעמי הם גם הצליחו להבהיר את הנושא בשיחה של ג'וס וצ'יבס על פיונה ועל כללי המועדון.

במקביל אופי המסכן קיפח עכשיו גם את אביו. לאט לאט הוא הולך ומאבד את כל האנשים היקרים לו. אהבתי את השיחה ביניהם גם בלי קשר לעובדה שפייני נרצח, אבל כמובן שהיא מעניקה לחילופי הדברים שלהם משנה תוקף. אני מברך על כך שהם יישרו את ההדורים לפני מותו. אני מקווה שהוא וג'קס ירדו לשורש העניין, קליי משתולל כבר יותר מדי זמן. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה). 

8. ארץ נהדרת, תכנית 11 (מה-7/5/12)
אז היה חופש, פגרה, חגים, תקופת התרעננות, תקראו לזה איך שתרצו. התכנית הראשונה ב"מהדורת הקיץ" של ארץ נהדרת אכזבה, מסתבר, אבל השבוע שודר פרק טוב להפתיע, כאילו אסי כהן מעולם לא עזב.

ההפתעה התחילה במערכון הפתיחה, שהתחיל כפרודיה צפויה על שלמה ארצי שר לגלעד שליט והסתיים כעבור דקה בפאנץ'. לא טעיתם- היה פאנץ'! אפילו סאטירי, כזה שעושה קצת כואב בבטן. בהמשך, הגיע פאנל הפתיחה הפוליטי שבפעם הראשונה של העונה היה באמת מוצלח. ביבי, חלי-שלי, מופז, לפיד ואנסטסיה מיכאלי- כולם הופיעו ללגלג על קדחת הבחירות שלא ממש הוסברה, לתרץ לרזי ברקאי (יופי של חיקוי של ערן זרחוביץ') וקינחו בג'ינגל מצוין. אמנם כל זה נראה תלוש מהקשרו 12 שעות מאוחר יותר, אבל בפני עצמו מדובר בהחלט באייטם שהיה גם מצחיק וגם עם אמירה. עשן המנגלים עשה טוב לכותבים, כנראה.המערכון על החלפת המקררים מטעם משרד האנרגיה מיותר לטעמי ואסתפק בלומר שוב שהדרך בה ארץ נהדרת מציירת את הישראלי המכוער צורמת בסטריאוטיפיות שלה, וחבל.

הפאנל הבא באולפן עסק במגפת תכניות הריאליטי ובעיקר בסלבז כביכול שהן מתהדרות בהן. כמעט כל השחקנים השתתפו בחיקויים שונים של מתמודדי "הישרדות" ו"רוקדים עם כוכבים". במיוחד ראויים לציון ברלד בתפקיד בוקי נאה, (מרוסן לשם שינוי) ורועי בר נתן כמייקל-קוביות-בבטן-לואיס. בלי קו מנחה מוגדר הצליחו כל אלה להגחיך את מה שכולנו חושבים- למה ראש עיר וח"כית לשעבר מתמודדים בתכנית טלוויזיה ומה בדיוק מפורסם בדורון גמצ'י. גם מלהק הריאליטי שעורר סערה-זוטא בעונה שעברה גויס וחבל רק שלא קיבלנו ממנו אמירה חדה כמו אז. אע"פ שאני לא צופה באף אחת מהתכניות הנ"ל החיקויים בהחלט הצחיקו אותי, בלי להרגיש רדודה ולמרות שנמאס שאי אפשר לברוח מריאליטי. אחרי שמולאה מכסת התוכן להפעם ולאור ביצועי העונה הקודמים, באמת קשה להתלונן. את מערכון הסיום, סביב מאבקי הילדים על הקרשים לל"ג בעומר, ביים רכש חדש- ווניה היימן בן ה-26. היימן, שהתגלה כבמאי רשת גוייס ע"י העורך מולי שגב לצלם את המערכון הזה ויש לקוות שימשיך בתכנית. המערכון, שעוצב כטיזר של סרט קולנועי וכלל חבורה של ילדי בי"ס יסודי, נשמע כמו משהו שישעמם את הצופים המבוגרים, אבל צילום סמי-קולנועי, עריכה קצבית ושורות מדויקות הפכו גם אותו למצחיק.

אז כן, אפשר לומר שהייתה תכנית טובה ושהקיצוץ ל-40 דקות עשה לה רק טוב. האם מדובר בתחייתה של תכנית הסאטירה האיכותית או שאלה רק אשליות, טרם המוות הסופי? קשה לדעת. נקווה בינתיים לסיים עונה בטעם טוב, ושבקשת ישכילו לשמור על הכישרונות שלהם בבמות שיכבדו אותם ואותנו. מישהו אמר עידו רוזנבלום? (מירב)

8. הכל לטובה, עונה 2 פרקים 10-11
הפרק העשירי לעונה קצת החזיר את הרוח למפרשי הסדרה בעיניי, אחרי שלאחרונה היא התנהלה בעיקר על מי מנוחות. ההשוואה בין הקומדיה הרומנטית שבראד ואלכס צפו בה לבין הדייט של פני עם הפסיכולוג של דייב הייתה ממש מצוינת, ואף השתפרה בהמשך כאשר דייב הגיע עם הפסיכולוגית של פני. פוטנציאל קומי רב שמומש במלואו והיה משעשע במיוחד, כמו בעונה הראשונה, ולכך תרם גם הסיפור השלישי והמבדר במיוחד, עם התחרות של מקס וג'יין על הסוודר. שטותי להפליא ומצחיק לא פחות.

עם זאת, אני לא יודע מה דעתי על הכיוון שהפרק נקט בסופו, עם המסקנה שאליה הגיעו שני הפסיכולוגים באשר ליחסי דייב ופני. בדרך כלל כשמתחילים לערבב בין הדמויות במשחקים רומנטיים זוהי תחילת הסוף, ואני לא בטוח שאני רוצה לראות המשך לסיפור הזה. בינתיים הפרק העוקב לא רק התעלם מכך אלא אף הציג פן שונה בתכלית ביחסיהם. פני ששה כל כך על העובדה שאביו של דייב יוצא כעת עם אמה היא, מה שהופך אותה ואת דייב למעין אחים (אגב, לא ידעתי שכולם הכירו אחד את השני בתור ילדים).

זה היה מאוד חמוד ועדיף מבחינת יחסיהם, אבל תכל'ס הפרק היה הרבה פחות טוב מקודמו. חבל, חשבתי שיעלו מחדש על איזה גל. מוכרחים להפסיק עם שירת-הבעיות הזאת, היא בעיקר מביכה. גם העלילה המשנית הייתה חלשה יחסית, מקסימום חביבה, עם המעקב על העסק מול חנותה של אלכס, כולל אזכורי "הסמויה" בלתי נמנעים. התוכי היה משעשע, עם זאת (והזכיר לי את "קשת וענן"). בינתיים נראה שיש כאן יחס הפכי ל"מחלקת גנים ונוף" כאשר מייגן מולאלי מגיעה להתארח – ב"גנים ונוף" הפרקים איתה מופלאים, כאן הם בינוניים.  (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

8. יומני הערפד, עונה 3 פרק 1
פרק ביניים כפרק פתיחה – בעיקר דמויות שמעדכנות דמויות אחרות בדברים שאנו הצופים כבר יודעים, ומינימום של התקדמות עלילתית שרובה הגיעה בסצנה האחרונה. אבל האמת היא שאין לי בעיה עם הדשדוש, מבחינתי זהו ריענון נדרש למקומם של הדברים.

הכי מעניין אותי מבין כל מה שקורה הוא סיפורו של ג'רמי, ובמקרה שלו דווקא מצער אותי שלא הייתה התקדמות של ממש. מה שכן היה זה "עזור לי" מצד ויקי, כך שמסתבר שהרוחות הללו לא סתם מבקרות אותו, וכן מאט שנכנס לסוד העניין. טוב שלא הרגו אותו בעונה הקודמת למרות שוליותו, כי כעת הקשר שלו לוויקי יוצק אנושיות ורגש חיוניים. אמנם גם ג'רמי אהב אותה כמובן, אבל זה ממש לא אותו דבר. חוץ מזה, אני מחכה שגם ג'נה תופיע לו, ואולי אפילו הוריו. למה רק ויקי ואנה?

פתאום אני קולט שמאט הוא היחיד מקרב הנערים מתחילת הסדרה שנשאר לגמרי בלי עניינים על טבעיים. לא ערפוד, לא זיאוב, לא כישוף ולא רוחות. תכנון נכון, שהפרק הזה יכול בהחלט להיות חלק ממנו, עשוי להפוך אותו למוקד רגשי נוסף בסדרה. אפרופו מוקדים רגשיים, חרף אדישותי המסוימת ליחסי סטפן-אליינה-דיימון, השיחה החד צדדית של שני הראשונים בסוף הייתה ממש נוגעת ללב. הבהרה שלמרות כל מה שאנחנו רואים שסטפן עושה, הוא מתקשה לעמוד בכך. הוא לא אנג'ל שהפך לאנג'לוס, אצלו ההפרדה הזו לא קיימת. מסכן.

וכמובן, המוקד הרגשי הכי גדול עבורי היא קרוליין אהובתי, שכמו בסוף של פרק פתיחת העונה הקודמת, גם כאן אני מוצא את עצמי חרד לגורלה. גם הסיפור שלה עם מאט וטיילר לא מרתק, אם כי חביב וקליל יותר ביחס למשולש השני בסדרה, אבל כנראה שקשה לתפקד מתחת לאפה של לוקווד האם מבלי שהיא תתחיל לחשוד שמשהו בה אינו כשורה. מאיפה היא יודעת? כך או כך, רק שלא ייקחו לי את קרוליין. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

8. הישרדות VIP, פרק 3

כפי שהבטיח הפרומו, עיקר הפרק התמקד במריבה של הראל מויאל ואיתי תורג'מן (תורג'י). בלי שום אזהרה מוקדמת, באישון ליל, מויאל נכנס לסרט טורקי כשהוא בטוח שכולם רוצים ל***יין אותו, בעיקר תורג'י. עד כה בקושי ראינו את מוייאל ולא ברור מה הוביל להתפרצות הזו, גם תורג'י, שהתעורר משנתו בגלל ההמולה שהקים מויאל, לא הבין מה הוא רוצה ממנו. בהתחלה לקחתי את צד תורג'י בסכסוך, כי מויאל התנהג באמת בצורה הזויה וגם כי באופן טבעי אני בעד כל מי שמפריעים לו לישון אבל בהמשך הפרק גם תורג'י איבד אצלי נקודות כשבחר לשבת על הספסל במשימה. להפסיד במשימה בכוונה זה שפל כלפי אנשי השבט שלך שאשכרה ירקו מים כדי לנצח. רק על זה מגיע לו להיות מודח. לא יודעת מה יותר גרוע, הפרנויה של מויאל או ההיבריס של תורג'י שבטוח שהוא לא יודח, כל כך בטוח שאין לו בעיה לפגוע בשבט שלו.

די מבאס שמקפחים את הצופות העונה, אין אף גבר ששווה לבהות בו, לגברים מפרגנים עלמות נאות בבגדי ים ואילו אנחנו מקבלות את בוקי נאה אה-נטורל (ותודה להפקה שלא חסכה בפיקסלים). ההערה של נאה לדדון ("גרון עמוק") הייתה באמת מגעילה, אבל מה כבר אפשר לצפות מבנאדם שמספר בפרוטרוט לכל מי שלא רוצה לשמוע על היציאות שלו ועל השפשפות שיש לו באשכיו?  חברי השבט של בוקי גם החליקו לו את העובדה שהוא צעק להם אידיוטים במשימת ההכוונה. זה שבט של חננות. הם ידעו שהוא יתעקש לעשות את המשימה והם ידעו שהוא יהיה גרוע בה ונתנו לו בכל זאת. יש משהו ביריוני בנעבכיות של בוקי, הוא לא נתפס כמאיים וכוחני כמו ג'מצ'י אבל בסופו של דבר הוא מאלץ את כולם לרקוד לפי החליל שלו ע"י כך שהוא מתיש אותם במונולוגים מהפרוסטטה ובפסיב-אגרסיב שלו.

מה עוד? המשא והמתן בין גבריאלי ואושרי היה נהדר, כמו לצפות בפרק של פינקי והמוח, רק שהכוחניות של גבריאלי עלולה לעלות לה ביוקר בהמשך. עזאם עזאם היה חמוד חמוד, ענת הראל מתחילה להסתמן כמתמודדת חזקה, פרסטר מעורר בי את הרגשות האימהיים, כל פעם שהוא על המסך אני רוצה להאכיל אותו ולסרוג לו סוודר כדי ש"חלילה בין מתים יבוא להתארח" ותודות לתורג'י למדתי מילה חדשה אתמול: אוסול. אני כבר שנים עוברת ליד השלט של החומוסיה באבן גבירול ורק עכשיו קלטתי שיש לו משמעות. אין ספק שהצפייה בהישרדות מרחיבה אופקים. (רמונה)

7.5 גדולה מהחיים, עונה 2, פרק 12.

השבוע רצו להתעסק בקנאה, אז המציאו לפרקר אקסית מיתולוגית - השותפה שלו למשרד שאיתה היה לו רומן בעבר. קו העלילה הזה סיפק לנו את קים, בת הזוג החדשה, שטוענת שהיא לא מקנאת בבת הזוג הישנה ואפילו עוזרת לה לזכות בחצי מההון של בעלה הבוגד. מהצד השני יש לנו את ג'יין, בערך בת הזוג הישנה, שדווקא מאוד מקנאת בבת הזוג החדשה של גרייסון, ונסה.

הסיפור של ג'יין וגרייסון סיפק סוף סוף הצדקה לקיומה של סטייסי - ברגע של כנות מרשימה מצד הכותבים, סטייסי מזכירה לג'יין שמאז טוני היא לא יצאה לדייטים ושהיא שוב מקובעת על גרייסון. האם הם ימשיכו את הכנות הזו ויקטעו את קו העלילה הזה? סביר להניח שלא, ושמה שיקבע את הטון בעתיד יהיה הפרידה של ונסה וגרייסון ולא השיחה של ג'יין וגרייסון שבה היא הזכירה לו (ולעצמה?) שמערכת היחסים ביניהם לא הייתה מושלמת כמו שהוא רוצה לזכור.

הסיפור של קים ופרקר הסתבך בכיוון שונה (ובעיני צפוי באותה מידה). בת הזוג הישנה של פרקר היא זו שסחטה את בעלה ויצרה את התנאים לזכייה במשפט ועכשיו היא רוצה את פרקר שוב. אני מודה שלא מאוד אכפת לי מקים, למרות שמאוד אהבתי את העובדה שמאז שהיא עם פרקר היא כבר לא "הרזה היפה שמתחרה בג'יין וגם גונבת לה את החבר" אלא דמות שמתחילה לקבל קצת נפח. אם קו העלילה הזה יעזור לדמות של קים להפוך לדמות שאכפת לי ממנה, אני בעדו.

קצת עצוב לי שאני מרגישה כמעט מתלהבת מהפרק הזה. כשאני מסתכלת עליו באופן אובייקטיבי הוא היה בסדר, אבל אחרי רצף של פרקים שהלכו והפכו ליותר מופרכים ופחות כיף, ההרגשה היא של פרק טוב. (מורן).

7. נשואים פלוס הישראלית, עונה 1, פרק 1

גרסה עברית לסיטקום אמריקאי נשמעת תמיד כמו מתכון לאסון, נשמעת כמו "משפחת קמיצ'לי", שלא לאמר "פאזל". אבל, הפתעה! זה לא היה כל כך נורא, בעצם לא נורא בכלל. אולי כי המקור מוצלח, אולי כי דורית בר אור מושלמת בתפקיד פגי וליאור אשכנזי מפתיע עם קול סטייל אל בנדי. אבל מה? ההוויה הכה אמריקאית נשמעת מוזר בעברית ולתחושת הזרות מוסיף גם פסקול הצחוקים המזויפים המאולץ. אולי בפרקים הבאים נתרגל והיא תתעכל יותר טוב, בינתיים אין מנוס מהמחשבה הבלתי נמנעת: "באנגלית זה נשמע יותר טוב..." . (ע' קווירית).

6.5. עקרות בית נואשות, עונה 8, פרק 21

עוד פרק המתקרב לגראנד פינאלה של הסדרה, ושלא קורה בו בעצם כלום. ברי עומדת למשפט ולגבי יש מעט נקיפות מצפון פתאומיות, אבל מעט מידי ולא מספיק כדי לנקוט יוזמה כלשהי מלבד לקנות לברי צעיף. 

טום מבין שהוא אוהב את לינט, אבל גם שם קורית אי הבנה שלא מאפשרת את רגע האיחוד המתבקש, וסוזאן וג'ולי מתכוננות ללידה - שכמובן, גם היא לא מתרחשת עדיין.

אז מה היה לנו הפרק? קנאה מטופשת של ברי בחוקרת פרטית, שמלה סגולה במיטב הנצנצים של רח' אלנבי (לרנה כמעצבת לא אמור להיות טעם טוב יותר?), וקצת געגועים למייק תוך התעלמות טוטאלית מקארלוס. נקוה שהפרק הבא יקדם את העלילה לסוף לא צפוי ונדוש. מגיע לסדרה הזו סיום מכובד יותר. (זלפה).

6. ארץ נהדרת, פרק 12

כמו הפרשנים הפוליטיים, כמו ראשי המטות, כמו אזרחי ישראל כולם, גם כותבי ארץ נהדרת הלכו לישון עם בחירות וקמו עם ממשלת אחדות. ואם מבחינתנו לא היה מדובר בשינוי תכניות רציני, במקרה של ארץ נהדרת היה מדובר כנראה בחזל"ש, שהחזיר את התכנית למצבה המנומנם המוכר, והפעם אפילו בלי ירון ברלד.

אז היה נאום של ביבי מול אולם ענק והייתה חלי מאנפפת "סוציאל דמוקרטי". רינה מצליח גרסת שני כהן (לא מוצלח במפתיע) ועמית סגל של רועי בר נתן (מדחיק את החיקוי של אסי כהן) היו גם כדי להביע זעזוע ולנבא מפלגת מרכז עם נטלי דדון. כשנכנסה דליה איציק (עלמה זק מעולה) כשושבינה של מופז, בשמלת כלה ופרחים, בהחלט צחקנו לרגע, מההפתעה ומהגיחוך. רק מה לעשות ששוב החיקוי מחוויר מול המציאות, וכשמופז עונה בשיא הרצינות ש"זה מאחורינו", קאץ' פרייז כבר לא יצא מזה, לא משנה כמה תחזרו עליו.  אבל במקום לתת לשני הצדדים הללו לשוחח אחד עם השני וליצור דינמיקה זורמת, כל שחקן דקלם את שורותיו והפוקוס עבר מאחד לשני בלי שיצא משהו בעל משמעות. לא היה שום ניסיון אמיתי לבקר את קדימה כמפלגת אופורטוניזם מרגע היוולדה, לתהות מה עם המחאה החברתית או עם איראן, וחלילה מהתרשמות מהצלחת המהלך עצמו. את ההפתעה והגרוטסקה תצרכו בחדשות, ולארץ נהדרת תבואו כשתרצו לראות בדיחות גרועות על קריית מלאכי.

ועוד משהו- כדי להביע את התרגשותו מהמהלך, מריאנו-מופז רקד לצלילי השיר "אני שוב מתאהב", שכבר שבועות מככב בפרומואים לעונה הקרובה של כוכב נולד. אין בושה, הא? כהמשך לקו אחנו-מבקרים-מהלך-של-עצמנו-ובעצם-מקדמים-אותו קיבלנו רצף מערכוני פרודיה על הרימייקים לסדרות האמריקאיות הישנות. "נשואים פלוס" הישראלית כבר חטפה מכל מבקרי הטלוויזיה, ואליה הצטרפו גם "מי הבוס" "מישהו מטפל בך" ו"היי ג'וניור אורט רבין". המתקתקות המזויפת והבדיחות על התרגומים הגרועים עברו יפה, ובכל זאת קשה לומר שהיה מצחיק יותר מהמקור.

היה צריך לומר משהו על "גל האלימות" של השבועות האחרונים (מסתבר שאפשר למצוא הסכמה בין קשת לידיעות) והוא נמצא בדמות מונולוג ארוך ומייגע של ברהנו טגניה (זרחוביץ') שהיה מיותר לחלוטין. פיצוי קל היה בתשדיר ה"Xער" (כתחליף לXL, כמובן), שהבטיח להרדים את הערסים שעל הספסל ולהציל את נשמתו של השכן המסכן. סקרי הרחוב הוותיקים הוחלפו הפעם בקציני פיקוד העורף משווקים מסכות אטומיות ומדרגים עדיפויות בכניסה למקלט. לבד מבדיחות נוסח בי"ס יסודי ("את שמה את המסכה על הראש, הראש נשאר שלם, רק הגוף נמס") השתרבבה גם איזו עקיצה על הישראלי שצריך לבחור האם להשאיר בחוץ את האתיופים או את הדרוזים. עדיף מהחב"דניק של סמו, אבל לא בהרבה.

לסיום התכנית חזרו מיכל ומיכלי, הפעם מחפשות חתן על שפת הים. מהמערכונים הקודמים הגג הזה כבר הסתבר כניסיון כושל להחיות את המקפלות, שללא הריקוד והאנטיפתיות הפכו לפתטיות למדי. מוכרחה להודות שאחרי שהתברר שזה מה שנשאר, ויתרתי. אני יכולה לנחש שלא הפסדתי יותר מדי, וגם אתם, אם לא צפיתם- עזבו, לא חשוב. (מירב).

בשולי הממיר:

פרק השבוע של "על טבעי" עסק בנערה האקרית, ונקרא, בקריצה, "הנערה עם קעקוע המבוכים-ודרקונים". את ההאקרית שיחקה, בליהוק מתבקש, פלישיה דיי ("הגילדה","באפי","ד"ר הוריבל","יוריקה")  (אסף רזון)

מה יהיה לנו השבוע?

15-22 במאי

ביום שלישי: בניחוש חוקר 6 (yes אקשן)

ביום רביעי: הטופ מודל הבאה 13 מסתיימת (HOT3)

ביום שבת: Dance Moms (|rlm|yes דרמה), שרלוק מסתיימת (HOT3)

ביום ראשון הבא: עקרות בית נואשות 8 מסתיימת (yes דרמה), גדולה מהחיים 2 מסתיימת (HOT3)

ביום שלישי הבא: על הפנים 3, משועמם 3 (yes Oh)

יומיות:

ניויורק, החל מיום ראשון הקרוב (yes אקשן)

מחוץ לחוק, החל מיום שני הקרוב, ימים ב-ד (HOT קומדי סנטרל)

ניויורק

דרמה ישראלית חדשה. מה זה אומר להיות ישראלי צעיר בניו-יורק? זה הדבר הכי קרוב לעבדות מודרנית שאפשר להעלות על הדעת. אז למה הגעת לכאן? כי חשבת שתכבוש את העיר הזאת. אתה צעיר ותמים וטיפש. אבל אז אתה מגלה שאתה לא תכבוש שום דבר, אתה רק מנסה לחסוך קצת כסף ולחזור לישראל ולהגיד לכולם שעשית את ניו-יורק.

יוסי הוא בן הזקונים של ג'קי אלחריזי, מלך השוק האפור בנתניה. יוסי גדל כילד תפנוקים מהרצליה, רחוק מהעסקים האפלים של ג'קי, רחוק מהאחים האלימים שלו ורחוק מהזהות שלו כבן למשפחת אלחריזי. ג'קי, אחרי שנים של מלחמות טריטוריה, עייף, שחוק ומחפש את היורש המתאים. הוא מטפח את יוסי בתור התקווה הלבנה של המשפחה. כשקנאת האחים גואה הם מחליטים להתנקש בג'קי ובבנו המועדף. רגע לפני ביצוע גזר הדין, אחד האחים חס על חייו של יוסי, כורת לו אצבע ושולח אותו לגלות ארוכה בניו יורק ומורה לו, לא לחזור לעולם. יוסי מגיע לניו יורק עם מזוודה גנובה וגדם מדמם, יוסי מתחבר לקבוצת ישראלים החיה בעיר ומתחיל להבין את המנטליות של להיות עבד - עובד כל הזמן, עסוק בלהשיג את ה-100 דולר הבאים.עם אושרי כהן, איתי תורג'מן, יגאל נאור.

Dance Moms

סדרת ריאליטי העוקבת אחר הסטודיו המפורסם לריקוד של אבי לי מילר, בו לומדות ילדות צעירות את רזי המקצוע, בדרכן לכוכבות, מהמורה הכי שנויה במחלוקת, הידועה בתלבושות הפרובוקטיביות בהן היא מלבישה את הילדות, ובהתנהגותה הישירה, הקולנית והנוקשה שלא סובלת השתטות. הסדרה פורשת לפנינו את מערכת היחסים הסבוכה המתקיימת בין הבנות לאימהותיהן, ולמורה לריקוד, וכמו כן מעלה שאלות קשות לגבי ההתבגרות המהירה שנכפית על הילדות הצעירות, על התלבושות הפרובוקטיביות והסקסיות שהן לובשות, ועל הקשיים שספורט תחרויות הריקוד מציב בפני מי שבוחר בו. לא מדובר בסדרה חמודה העוסקת בריקוד, אלא בהצצה לעולם האמיתי של אימהות משוגעות, מורה מטורפת, וילדות קטנות שנגררו לעולם שלא הכירו, על מנת להגשים חלומות, לא תמיד של עצמן. עולם בו חלומות מתגשמים ומתרסקים תדיר.

מחוץ לחוק

בית-המשפט העליון לסטנד-אפ, בראשות השופט רועי לוי ומזכירת בית-המשפט לוסי אהריש, מתכנסים פעם ביום על מנת לקבוע מה ראוי להוציא מחוץ לחוק במדינה שלנו. בכל תוכנית ידרוש תובע סטנדאפיסט להוציא תחום או מוסד חשוב בחיינו אל מחוץ לחוק (להוציא את הפורנו מחוץ לחוק, המוזיקה המזרחית, ערבים, גייז, חתונות, סמים, אלוהים), במקביל לסטנדאפיסט שני, שיגן על התחום. מול עיניו הבוחנות של השופט רועי לוי, יעלו שני הסטנדאפיסטים מגוון טיעונים בעד ונגד, בעזרת סטנד-אפ, מערכונים, מתיחות ובעזרת עד מומחה סלב שייחקר בנושא.

בסוף התוכנית יפסוק כבוד השופט רועי לוי את מה ראוי להוציא מחוץ לחוק, ואת מה לא.

מסביב לממיר

 "קוגר טאון" עוברת להיות משודרת ברשת הכבלים הארצית TBS (הרשת שמשדרת את התכנית של קונאן או'בראיין). הרשת הזמינה 2 עונות בנות 16 פרקים כל אחת, ורכשה את הזכויות לשידורים החוזרים של העונות הראשונות.

ולסיום, השבוע החולף היה דרמטי במיוחד בכל הנוגע לטלוויזיה האמריקאית.רשתות השידור הארציות הגיעו לשורה ארוכה של החלטות בנוגע לעתידן של סדרות קיימות, ורובן כבר הציגו בפני המפרסמים את לוח השידורים החדש לעונת הסתיו הקרובה (החל מחודש ספטמבר). כדי לסייע לכם להבין מה קורה, נציג לכם בקצרה את עיקרי החדשות בחתך רשתות.

נתחיל עם החדשות הבולטות ביותר – "קומיוניטי" חודשה לעונה נוספת, אבל זו תהיה עונה קצרה מהמקובל (הוזמנו 13 פרקים בלבד) וממש לא בטוח שיוצר הסדרה והמוח שמאחוריה, דן הרמון, ישמש כ"שואוראנר" בעונה הרביעית. "רוק 30" חודשה לעונה נוספת, גם היא מקוצרת בת 13 פרקים, שתהיה העונה האחרונה של הסדרה. "המשרד" חודשה גם היא לאחר שמרבית חברי הקאסט הוחתמו על חוזים. והחדשות המשמחות ביותר - "מחלקת גנים ונוף" חודשה לעונה חמישית מלאה (22 פרקים)!

עוד סדרות בולטות שחודשו: "הכל לטובה" ("Happy Endings") ו"היה היה" ("Once upon A Time") ברשת ABC, "פרינג'" חודשה לעונה נוספת שצפויה להיות האחרונה ויחד עמה חודשו "בחורה חדשה" ("New Girl") ו"טאצ'" ברשת FOX, ו"אחת שיודעת" חודשה לעונה נוספת מקוצרת (בת 11 פרקים בלבד) שתהיה גם האחרונה בהחלט.

בין הסדרות הבולטות שבוטלו: "פאן אם" ברשת ABC, "אלקטרז" ו"טרה נובה" ברשת "פוקס", "Awake" ו- "החשוד העיקרי" ברשת NBC, ו"המעגל הסודי" ו- "רינגר" ברשת CW. כאמור, "קוגר טאון" עוזבת את הרשת לטובת TBS החל מהעונה הבאה.           

ולהלן סקירה קצרה של לוחות השידורים המסתמנים של עונת סתיו ברשתות הארציות:

רשת ABC 

"נקמה" עוברת לימי ראשון ותופסת את מקומה של "עקרות בית נואשות". "הכל לטובה" ו- "Don't Trust The Bitch in Apartment 23" תשודרנה בימי שלישי ב"בלוק קומדיות" חדש שיצרה הרשת. את מקומה של "נקמה" בלוח השידורים תתפוס הסדרה החדשה "נשוויל".

הרשת הזמינה לא פחות מ- 10 סדרות חדשות (!) מהן 4 קומדיות ו- 6 סדרות דרמה.

סקירה מקיפה של לוח השידורים ע"י יאדו מ"קפה + טלויזיה" ניתן למצוא כאן.

רשת FOX

"גלי" זזה לימי חמישי בערב ותוצמד ל"אקס פקטור" במטרה למשוך אליה את הקהל של התכנית המצליחה וליצור "בלוק מוסיקלי" בערב התחרותי ביותר בשבוע. "טאצ'" של קיפר סאתרלנד תזוז לימי שישי בערב ותשודך ל"פרינג'", באופן טבעי (או על-טבעי...). בימי שלישי נוצר בלוק קומדיות חדש עם "הבחורה החדשה" ו"הפרויקט של מינדי קאלינג" – הסדרה החדשה פרי עטה ובכיכובה של.. מינדי קאלינג (קלי מ"המשרד").

הרשת הזמינה 5 סדרות חדשות, מהן 3 קומדיות ו- 2 סדרות דרמה.

סקירה מקיפה של לוח השידורים ע"י יאדו מ"קפה + טלויזיה" ניתן למצוא כאן.

רשת NBC

האסטרטגיה החדשה של הרשת הכושלת ברייטינג – להעלות כמה שיותר סדרות ולהימנע ככל הניתן מהזמנה של עונות מלאות (22 פרקים) כדי שניתן יהיה לרענן את לוח השידורים בתדירות גבוהה. הרשת הלכה חזק מאד על תחום הקומדיה והיא מעלה לא פחות מ- 6 סדרות קומיות (!), ש- 4 מהן צפויות לעלות בעונת הסתיו. בתחום הדרמה כדאי לשים לב לסדרה "Revolution" שהיא שילוב כוחות מעניין בין אריק קריפקי (יוצר "על טבעי") לג'יי ג'יי אברהמס (חשבתם שתהיה עונת פיתוח בלי שהוא יהיה מעורב? תחשבו שוב!). את פרק הפיילוט יביים ג'ון פאברו (שביים את "איירון מן").

הרשת יצרה, למעשה, 4 ערבים עם "בלוקים" של קומדיות, בימי שלישי עד שישי. בימי שלישי ורביעי תשודרנה ברצף שתי קומדיות חדשות בכל אחד מהימים. בימי חמישי הרשת נשארת עם הבלוק ה"ישן" של "רוק 30", "המשרד" ו"מחלקת גנים ונוף", ובימי שישי תשודרנה לפני "גרים"  - שהולכת וצוברת פופולאריות -  "קומיוניטי" ו"וויטני" שחודשה משום מה לעונה נוספת.

וסוגיה חשובה נוספת – "The Voice" תשודר הפעם בעונת הסתיו ולא בעונת החורף כבשנים קודמות, והפעם "לרדת בגדול" תמתין מספר חודשים לפני שתעלה לשידור.

סקירה מקיפה של לוח השידורים ע"י יאדו מ"קפה + טלויזיה" ניתן למצוא כאן.

רשת CBS

היא לא באמת מעניינת. עוד עונה של טלוויזיה בינונית וחסרת השראה אך מרובת רייטינג. כיאה לרשת, סדרות משמימות כמו "הוואי 5-0", "Person of Interest" ו- "מרוששות" ("2 Broke girls") זכו להצלחה ברייטינג וקיבלו הזמנה לעונה נוספת.

הרשת הזמינה 6 סדרות חדשות, מהן 4 דרמות ו- 2 קומדיות. הסדרה הבולטת היא רימייק לעלילותיו של שרלוק הולמס שכבר עוררה רעש רב בשל הדימיון וסמיכות הזמנים לסדרה הבריטית המדוברת והמוערכת של סטיבן מופט. כמו כן, הזמינה הרשת סדרה על אנשים שעובדים באתר קופונים (?).

ניתן לקרוא על הסדרות החדשות של הרשת כאן

רשת CW

כאמור, הרשת ביטלה את הסדרה של שרה מישל גלר, "רינגר" ואת סדרת הבת של "יומני הערפד" (בערך...)– "המעגל הסודי". הרשת הזמינה 5 סדרות חדשות. סדרה אחת תהיה מבוססת על דמותו של "Green Arrow" שכבר הופיע יחד עם הדמות של קלארק קנט ב"סמולוויל", הפעם עם שחקן אחר ואפיון מעט שונה. סדרה אחרת היא רימייק ל"היפה והחיה". בנוסף, הזמינה הרשת סדרה שמבוססת על "סקס והעיר הגדולה" ותיקרא "The Carrie diaries" ותעקוב אחר הרפתקאותיה של קרי ברדשאו הצעירה. סדרה בולטת נוספת היא "Cult" על שורה של היעלמויות ורציחות מסתוריות שמתקשרות לסדרת קאלט טלוויזיונית בשם "קאלט". אלונה טל צפויה לככב בסדרה הזו. 

ניתן לקרוא על הסדרות החדשות כאן

רוצים לכתוב לממיר הבא? צרו קשר: editor@tve.co.il