המסך המפוצל

הממיר 21/11/11

דקסטר, סרוגים, איך פגשתי את אמא, האישה הטובה, יוצרי הסדרות נחשפים, רשת מעצבנת ועוד

מאת: המערכת

פורסם: 21-11-2011
16 תגובות

8 סרוגים עונה 3 פרק 5 
כסף מסובב את העולם, והפרק הזה סובב על כסף, בעלילה אחת אברי שמתגלה כמיליונר רוצה לקנות בית ששווה הרבה מאוד כסף- הודיה קצת נרתעת, בעלילה שנייה החוב של עזריה למס הכנסה מצמיח דייט בינו לבין רעות שמבינה יפה מאוד שהוא לא ביקש לפגוש בה בגלל עיניה היפות, אבל בכל זאת מוכנה לשלם את חובו מכיסה ולא להודות שהיא לא יכולה לעזור לו. בעלילה שלישית ליפעת מציעים לכפול את שכרה פי שלוש אם היא תעזוב את עבודתה אצל ניצן, ואפילו לעלילה של נתי ותהילה משתרבב עניין הכסף כשהילדים שאמיר מלמד והוא מזמן כדי להתיר את הנדר שלה דורשים שישלמו להם את המובטח למרות שתהילה לא הגיעה. רוב הפרק די נהניתי לראות את נתי מתפתל בחיזוריו אחרי תהילה, הוא כל כך רגיל לכך שמעוניינים בו שנראה היה שהוא סבור שאם רק יתבטל הנדר תהילה מיד תיפול לזרועותיו ולא מעלה בדעתו אפשרות אחרת, אבל המשפט של עזריה על כך שהוא רוצה את נתי כרופא שלו כיוון שהוא מאבחן מצוין, כשמיד בסצנה שאחרי אנו מגלים שכנראה אפילו האבחנה הרפואית שלו הייתה שגויה (אני לא יודעת אם הם כיוונו לכך או לא, אבל מכל חוסר האמינות של קו העלילה הזה עם החולה, התוצאה הסופית הרגישה די אמינה עם הנטייה של רופאים לשחרר חולים מוקדם מדי, אם כי בדרך כלל מסיבות אחרות) והחולה שהוא שחרר מתה בדרכה הביתה, גרמה אפילו לי לרחם עליו. (אורלי)  


8 האישה הטובה עונה 2 פרק 22
אם הפרק הקודם עסק בעיקר בעימות שבין אלישיה לפיטר על רק הגילוי על מה שהוא עשה בשעתו עם קלינדה, הפרק הזה שם את הדגש על העימות המעניין יותר, ולמעשה, זה שחיכיתי לו זמן רב – זה שבין אלישיה לקלינדה. והוא אכן לא אכזב – הסצינות המשותפות ביניהן, ובמיוחד זו שבתחילת הפרק שבו אלישיה מטיחה בה שהיא לא רוצה לראות את הפרצוף שלה לידה היו עשויות בצורה אותנטית מאד, שוחקו בצורה נפלאה והעבירו תחושה שיש לפנינו דרמה חזקה. אהבתי במיוחד את העובדה שלמרות שאין ספק שאלישיה היא הנפגעת העיקרית מהסיפור ויש לה כל סיבה בעולם לכעוס על קלינדה ולדבר אליה כפי שדיברה, קלינדה הוצגה בצורה סימפטית למדי –היא מאבדת לחלוטין את השליטה העצמית ומתחילה לבכות ללא מעצורים במעלית, ונראית כמי שעולמה חרב עליה. למעשה, נראה לי שהדרמה האמיתית נוגעת לדמות של קלינדה לא פחות מאשר לזו של אלישיה – לפי מה שאנחנו יודעים עליה, קלינדה היא מסוג האנשים שפשוט לא נותנים לאף אחד להתקרב אליהם, ודווקא לאלישיה היא כן אפשרה להתקרב, ספק מתוך חיבה אמיתית ספק מתוך תחושת אשמה קשה. והנה, כמה טראגי, דווקא ההתקרבות הזאת מתפוצצת לה עכשיו בפרצוף, כשאלישיה רואה – ובצדק מבחינתה – את ההתקרבות הזאת מצד קלינדה שידעה כל הזמן על כך ששכבה עם פיטר כמשהו שאפילו פוגע בה עוד יותר. 


מעניין היה לראות גם את התהליכים המקבילים שקרי וקלינדה עוברים על רקע הנוכחות הדומיננטית של אלישיה בחייהם ובקריירות שלהם – שניהם חשבו לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלהם, אצל שניהם לנוכחות של אלישיה היה משקל גדול בהחלטה שלהם (קרי רצה להראות לה שהוא לא פחות טוב ממנה, קלינדה רוצה לברוח ממנה) ובסופם של דברים הגורל מביא אותם לעבוד עם פיטר – מה שמוביל אותם למסקנות הפוכות שהתוצאה שלהן זהה: הישארות במקום הנוכחי, כל אחד/ת מהסיבה שלו/ה. סוגיה נוספת שטופלה בהצלחה במהלך הפרק היא מערכת היחסים של אלישיה וג'קי. ג'קי היא לא פראיירית אבל גם אלישיה אינה כזו. כשג'קי מנסה לתמרן את הילדים ולהסית אותם נגד אלישיה, זו מבינה את העניין במהרה ומחליטה לשים לזה סוף. הסצינה הזו הייתה טעונה במיוחד והייתה כתובה היטב, וניכר היה בשתי הדמויות שהן מכירות מצוין האחת את השניה ושהציפורניים נשלפו ואין דרך חזרה. 


פחות אהבתי את העלילה המרכזית של הפרק. אני בהחלט מבין את הרעיון של הכותבים לייצר עלילה שתהיה לה משמעות גם על החיים הפרטיים של אלישיה, אבל כאן זה היה פשוט מאולץ מדי ולא ממש הרגשתי שזה עבד. הדמות שגילמה שרה סילברמן הייתה מעניינת, והליהוק מוצלח במיוחד (בדיוק מסוג התפקידים העסיסיים שסילברמן נהנית לנעוץ בהם שיניים), והיה כיף לראות את הדמות המוצלחת של ננסי חוזרת לסדרה, אבל הסיפור פשוט לא הצליח להתרומם, ואפילו הסצינה שהייתה אמורה להיות המשמעותית ביותר מבחינת אלישיה – העימות בינה לבין הדמות של סילברמן בנוגע לתפיסות השונות שלהן לגבי יחסי מין – לא הייתה מספיק מוצלחת, לטעמי, ולא זרמה באופן טבעי מספיק. מכל מקום, כל הסצינות שנגעו למתרחש בחייה האישיים של אלישיה היו מעניינות, ודי היה בהן בכדי להפוך את הפרק למוצלח למדי. (איתן גשם) 


7.5 יוצרי הסדרות נחשפים (Showrunners) - קלייד פיליפס (דקסטר) אלן בול (דם אמיתי, עמוק באדמה)
"מנהל סדרה הוא מישהו שמנהל מכונה עצומה ואדירת ממדים כשהוא מקווה שהתוצאה המופקת בצד השני היא משהו שדומה לאמנות"
באופן פרדוקסלי אחד הדברים שמצאתי מעניינים במיוחד בתכנית עם אלן בול הוא עד כמה אני מסכימה עם הרעיונות שהיוצרים מביעים לגבי המקום שאליו הם חותרים בסדרה (עניין, ערוב של צחוק ודמע וכו') ועד כמה אני לא רואה עין בעין אתם את התוצאה. הדבר בלט במיוחד באופן שבו תיאר אלכסנדר וו מפיק ותסריטאי בסדרה את הסצנה שבה לאפייט מתעמת עם לקוחות הומופוביים כסצנה שזכתה למחיאות כפיים ספונטניות מיד בתום כל צילום, שהוא פשוט ידע איך תראה עוד בשלב הרעיון וזו הייתה הסיבה שהוא גם כל כך רצה לכתוב את הפרק, ולמראה הסצנה המדוברת שמגיעה מיד אחרי התיאור שלו אני מתקשה להבין על מה ההתלהבות.  אני מניחה שבמקרה הזה העניין לא עבד כי יש לי בעיה עם הסדרה המקורית (אני איבדתי כל עניין בדם אמיתי בתחילת העונה השנייה ) אבל איני פוסלת את האפשרות  שיש דברים שלא עובדים היטב כשהם מוצאים מהקשרם  שכן דקסטר ר היא סדרה שעניינה אותי הרבה יותר מאשר דם אמיתי ובכל זאת גם בתוכנית שהתייחסה לדקסטר שילוב הסצנה של הפחד של דקסטר מחשיפתו שבוצע בעזרת זוויות צילום שונות לא הצליח להעביר את הכוונות שתוארו לפני כן לגביו. 


ואם הבעיה היא אכן נעוצה בכך שלקטעים אין את אותו אפקט כשהם מוצאים מהקשרם, זו כבר בעיה אחרת. מה שכן אהבתי בתוכניות זה קצת לקבל את התחושה של איך מתהווה צוות כתיבה, איך הכתיבה מושפעת מהחיים של הכותבים. את האמירה של אלן בול על כך שהערפדים הם לא מטפורה לדחויים ולמהגרים, כיוון שהערפדים הם אכן מוצצי דם בניגוד לאוכלוסיות שמתייחסים אליהם כנמשל בטעות. את הסיפור על כך שג'ימי סמית'ס ששיחק ב"דקסטר" טען בעת צילום סצנה מסוימת שהדמות שלו לא הייתה אומרת כאלה דברים,  מה שהזכיר לי דיונים אינספור בסוגיה נאמנות הדמויות לעצמן, ותהייה האם לא כך במחלוקת בין השחקנים לתסריטאים מתחילים דיונים כאלה, וכמובן אהבתי את המשפט שהבאתי בתחילה (אורלי) 


6 איך פגשתי את אמא עונה 7 פרק 6
דוגמא מצוינת לפרק שמבוסס על רעיון טוב שפשוט לא מוצא לפועל בצורה טובה מספיק. הרעיון הבסיסי שדן בסוגיה של יציאה לדייטים בעידן הקדמה הטכנולוגית שבו ניתן לאתר מידע על הצד שכנגד בהחלט מעניין, אבל לא כל כך אהבתי את השימוש בבארני ורובין בפרק הזה בתור ה"שוטרים" שמפקחים על טד. מילא בארני, זה אולי יותר מתאים לו, אבל רובין? ממתי אכפת לה כל כך מחיי האהבה של טד? אם כבר, הג'וב הזה "תפור" על לילי וההיעדרות שלה מהזירה בכל הנוגע לעניין זה הייתה די צורמת. 


אבל לא זו הייתה הנקודה שהרסה את הסיפור הזה מבחינתי – הסוגיה הבעייתית ביותר הייתה דווקא הטוויסט בסיום, ובעיקר הקטע שהוביל אליו. ראינו את בארני, רובין, לילי ומרשל מסתכלים על המסך, נדהמים, ומגיעים למסקנה שטד חייב לראות את מה שהם ראו. במצב הזה אפשר היה לצפות לאיזה גילוי מרעיש באמת שמתאים לתגובה כזו, אבל במקום זה התברר שג'נט היא דווקא אדם מגניב במיוחד. שזה אולי נחמד, אבל הופך את הקטע הקודם למביך מאד כי זה פשוט לא מתקבל על הדעת שמידע כזה יגרום לתגובה כה נרעשת מצד האחרים. 


מנגד, החלק המוצלח יותר של הפרק היה דווקא עלילת המשנה – קווין הפסיכולוג שמתקשה להתאפק וחושף בקלילות את "הדברים הקטנים" אצל כל אחד ואחד מאנשי החבורה. זה היה כתוב בצורה מצחיקה ועבד היטב (במיוחד המונטאז' שהציג את רגעי האלימות בסדרה, כולל הסטירות שמרשל חילק לבארני), וקאל פן נראה סוף כל סוף מחובר לסדרה ולדמויות האחרות. בכלל, הרעיון שיש מישהו חיצוני לחבורה שיכול לנתח אותם ולהראות כמה הם דפוקים הוא בהחלט בעל פוטנציאל, ועכשיו אפשר להבין את הבחירה של הכותבים לשדך לרובין מישהו שהוא דווקא פסיכולוג – בחירה חכמה מצדם. הבעיה היחידה שלי עם העלילה הזו היא ש"חברים" עשו את זה כבר בעבר וזה היה דומה בצורה חשודה... חבל שפרק עם פוטנציאל כה גדול בוזבז כך. אני מקווה שהפרקים הבאים יהיו מוצלחים יותר. (איתן גשם)


1 דקסטר עונה 6 פרק 7
וואו, איפה להתחיל? אני אמנם שנאתי את העניין הזה מלכתחילה, אבל אני תוהה אם אחרי הפרק הזה יש עוד מישהו שחושב שהגעתו של רודי הייתה ברוכה. לפרקים הרגשתי כאילו אני צופה בסדרת אייטיז מיושנת, כאילו לא קרה דבר בטלוויזיה בשלושים השנים האחרונות. ככה, יד ביד לקחה אותנו הסדרה והסבירה לנו שלב שלב מה קורה, בדיוק כשם שרודי לא מש מצדו של דקסטר. אני רגיל שהסדרה אוהבת (מאוד. מאוד מאוד) להאכיל אותנו בכפית, אבל זה כבר היה מגוחך.


אם התנחמתי בכך שדקסטר יעבור עכשיו איזשהו תהליך עד סוף העונה, שתהיה איזושהי משיכת חבל על הווייתו בין הארי לרודי, גם העניין הזה נגמר בקול ענות חלושה – רודי הגיע רק לטיול קצר לנברסקה ונעלם. לאור האינטנסיביות המייגעת שלו לצד דקסטר אני לגמרי מברך על כך, שלא יהיו אי הבנות, אבל לזה ייקרא אנטי קליימקס.


גם מעבר לרודי הפרק היה רצוף שטויות, שיוצגו בראש ובראשונה על ידי פקיד המוטל המפוקפק. באורח פלא הצליח איכשהו דקסטר להגיע אל ערוגת המריחואנה של האיש בלב שדה עצום ממדים. אנחנו כבר יודעים שאורח פלא הוא מושג המפתח אצל דקס, לא בכדי הוא היחיד מהמשטרה שראה את טראוויס מחוץ לזירת רצח הבחורה עם כנפי המלאך, אבל הפעם זה באמת היה נלעג. ומילא אם זה היה משנה, כאילו יש חשיבות אם האשמתו של הטמבל – "אני יודע שראית את מה שגידלתי שם" – נכונה או לא, אבל כל ההבל הזה בשביל סיפור מטומטם עם עוד אידיוט "חף מפשע" שדקסטר יוכל להרוג בלי שאנו הצופים נחווה איזושהי מידה קטנה, זעירה, פצפונת, מיניאטורית, של אמביוולנטיות כלפי מותו. ולהתחיל בכלל לדבר על ההרג בעזרת הקלשון שניצב לידו בזמן שיריבו עומד מולו באקדח שלוף?


אני לא זוכר את הפעם האחרונה שבה עלבו באינטליגנציה שלי באופן כה גס ומעורר אנטגוניזם. לא זאת בלבד שהרוד טריפ המשותף הזה היה אווילי עד כאב, על הדרך הוא גם הטיל צל של מעפניות טהורה על הסיפור המצוין של משפחת טריניטי. במקרה גמור מתו הבת והאם בדיוק באותו אופן שבו רצח ארתור את קורבנותיו – האחת התאבדה באמבטיה והאחרת נרצחה בחמת זעם בהלמות חפץ קהה. בידיים של אנשים מוכשרים יותר זה יכול היה להפוך למעשיה משובחת על צחוק הגורל, אבל כאן היא אבדה בבליל זיוני השכל הבלתי פוסקים של רודי.


בסופו של דבר דקסטר יצא מהעניין הזה כשם שנכנס, נאמן לקוד ובלתי מאותגר. אל לנו להתפלא אם עיקר תכלית ביקורו של רודי הייתה כדי להמחיש לצופים שגם רוח רפאים יכולה למסור לדקסטר שקית "זבל" או לאכול צ'יזבורגר בתאוותנות. (yaddo, בלוג קפה + טלוויזיה)


1 שידורי רשת בחצות - "המרוץ למיליון: ארזתם לבד?"
נניח שזה בסדר שלכל תכנית ריאליטי יוצרים תכניות נספחות של לפני אחרי ומסביב, ונניח שזה גם בסדר שלא מסתפקים בלשדר את התוכנית הנספחת רק בצהרי היום ומשדרים אותה בשידור חוזר אחר חצות. אבל זה שבמהלך השידור החוזר הזה יוצאים להפסקת פרסומות ואז חוזרים ממנה לקטע בתוכנית ששודר רק כמה דקות קודם לכן ומשדרים אותו שוב רק כדי לצאת שוב תוך פחות מחמש דקות לעוד הפסקת פרסומות זה כבר מרגיש לי להגדיש את הסאה אפילו בשביל ערוץ 2.  (אורלי) 


בשולי הממיר


וונתוורת' מילר כשוטר שמצוות זמנית לסטייבלר ואוליביה ב"חוק וסדר - מדור מיוחד".  (קיטי) 


ציטוט השבוע


"אני לא מסוגלת יותר, אתה לא שומע? אתה לא מקליט?" (המירוץ למיליון, חברתו של הכדורגלן ברגע של ייאוש)


תקציר השבוע



מקור: רץ בפייסבוק


מה יהיה לנו השבוע?
22-29 בנובמבר


ביום שלישי: יומני הערפד 2 מסתיימת (HOT3)
ביום חמישי: המשרד 7 מסתיימת (HOT3), פרשיות סמויות 2 (yes אקשן)
ביום ראשון הבא: האישה הטובה 2 מסתיימת (yes דרמה)
ביום שלישי הבא: גריק 4 (HOT3)


מסביב לממיר


מיכל הניג עם חמש סיבות שבגללן אסור לבטל את קומיוניטי.


יעל ביר-כץ על מה שקורה שכוכבי הסיטקום נוטשים את הספינה.


ניב שטנדל על לוח השידורים החדש של ערוץ 1.


רותה קופפר בראיון עם נינה טאסלר, מנכ"לית מחלקת הבידור של רשת סי-בי-אס, שביקרה השבוע בארץ. 


ביקורת על הסטרימר החדש שמשיקה יס. (תודה לאסף רזון) 





רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו


(editor@tve.co.il)