הממיר 8/11/11

9.  שובר שורות, עונה 4, פרק 7 

וואו. אני חושב שזה הפרק הראשון שבסדרה שבאמת הצליח להפיל אותי בגלל הדרמה שבו, ולא מפאת התרחשות מטורפת כזו או אחרת. אני מדבר כמובן על הסצנה של ג'סי במפגש הנרקומנים האנונימיים. אחרי ששה פרקים אנחנו סוף סוף שומעים מפיו על מה שעובר עליו, רואים אותו מקעקע את ה"זכות" הזו לקבל את עצמו כפי שהוא. צודק, לא כל אחד צריך לקבל את עצמו. התיאור הזה שלו על איך שהרג את הכלב למרות שלא נשך אף אחד, על האופן שבו הביט בעיניו התמהות בזמן שהוא "מרדים" אותו, היה שובר לב. דמעתי יחד איתו בפעם הראשונה בסדרה הזו, שלרוב אני חש בה סנתוז ומחשבות על רגש מאשר את הדבר האמיתי. הגיע הזמן, כדברי ג'סי.

המאבק שלו עם עצמו, השנאה העצמית לצד הקלות הלֵאָה שבה הוא מתנדב להרוג עוד מישהו, מקבלת משקל נגד עם ההפעלות שמייק וגאס עושים לו. על פניו זה נשמע כאילו הם באמת נעזרים בו, אבל תכל'ס ניכר שזה נעשה לשם תקיעת טריז בין ג'סי לוולט, וזה עובד. עבור ג'סי, וולט מגלם כרגע את השנאה העצמית שלו, את ראשו העף לאחור של גייל בזמן שירה בו, ואילו מייק וגאס שמעתירים עליו סמכויות ומטלות מאפשרים לו לברוח ולהיות חלק ממשהו – הוא אפילו צובע סוף סוף מחדש את ביתו המטונף. אבל בסופו של יום גם בחזית של מייק וגאס הוא לכוד בדיוק באותה מלכודת, כי בכל רגע הוא עלול למצוא את עצמו שוב יורה במישהו בשליחותם. זו הטרגדיה הגדולה שלו כרגע.

התהליך שג'סי עובר בעונה הזו מרתק ונוגע ללב, אבל דומה שזה בא על חשבון דמותו של וולט. לא מבחינת זמן מסך אלא הוא פשוט הפך לא אמין. אם בעונות הקודמות היינו יכולים לפחות להבין את נקודת המבט שלו, הרי שבעונה הזו, ובאופן חד מדי בלי שום תהליך, הוא נעשה גחמני, אינפנטילי ורברבן בלי להשאיר מקום כמעט לשום מאפיין נוסף. אני כבר לא תוהה בנוגע לאיזו אמפתיה אנושית מצדו, אני מוכן לקבל את העובדה שהוא הפך לסוציופת לשמו, אבל לאן נעלמה הזהירות המחושבת, איה התושייה המרהיבה? נראה שדעתו השתבשה עליו כליל. מה לעזאזל הייתה הסצנה המטומטמת עם החראקות? ואז הוא שורף את הרכב?! יתר על כן, מאוחר יותר הוא אומר לסול שלא ילאה אותו בפרטים אלא יביא לו את השורה התחתונה. מעבר לעובדה שסול ניקה את זה בקלות רבה מדי, אין שום דבר אמין במהלכים הללו של וולט, זה פשוט לא מתיישב עם דמותו, אגו או לא אגו. גם אם הוא אמור להתחרפן כליל בסופו של דבר, הסופו-של-דבר הזה הגיע בבת אחת.

בינתיים וולט ממשיך לנסות לנצל את ג'סי לצרכיו, כלומר לרצח גאס. משחק על המצפון שלו ונותן לו כמה תזכורות כואבות על הדברים שגאס עשה לו ועל אלה שהוא כנראה עדיין רוצה לעשות לו. ג'סי קורא אותו בקלות אבל גם נעתר באותה קלות. אבל מה, נראה שוולט לא יזדקק לג'סי, כי גאס מאוגף על ידי הקרטל מצד אחד ועל ידי האנק מהצד השני. סוף סוף מתחיל להיות מעניין. (yaddo מבלוג קפה+ טלוויזיה)

9. המשרד,  עונה 7, פרק 23

ניגשתי אל הפרק במשנה ספקנות. לפני שמייקל עזב חשבתי שהסדרה יכולה לשרוד בלעדיו, אבל עכשיו כשלכתו מאחורינו אני שוב תוהה בנושא. מה שבטוח, מבחינה יצירתית עדיף לסדרה להסתיים עכשיו במקום להימרח עם חשש ממשי להפוך לגרועה, אבל הרייטינג שלה עדיין טוב והיא עדיין הסדרה המתוסרטת הכי מצליחה של NBC כך שאין מצב שיתנו לה ללכת.



למרות התהיות שלי, הפרק הראשון בלי מייקל היה בעיניי הצלחה. הוא היה מצחיק מאוד והשתמש היטב בדמותו של דיאנג'לו, דמות שהתקשיתי לשאת בפרקים הקודמים באופן שבו התקשיתי עם מייקל בעונה הראשונה, אבל הפעם התחליף הזמני גם היה דומיננטי בצורה טובה – הניסיון שלו בפתיח לבלבל את העובדים היה מבריק – וגם היווה עוגן מצוין לשאר הקאסט; דווייט שמסרב לכל ניסיון התחברות מצדו, פם שמנסה להתחבב (החיקוי שלה ללהטוטי הכדורים הפנטומימיים היה מצוין), ראיין שמתחזה לבוס של קלי וכיו"ב. חוץ מזה עזרה העובדה שדיאנג'לו נמצא שם רק באופן זמני. המעגל הפנימי האווילי (שלא קיים) התסיס מצוין את האווירה, עד שג'ים החליט לקרוא תיגר ולהזמין את דיאנג'לו להמחיש את יכולותיו האמיתיות. מוכרחים לציין שסצנת ההטבעה לסל הייתה תעודת עניות לצוות הצילום התיעודי. ככה מראים כזה דבר? ברצינות, עדיף היה להשתמש באפקטים מיוחדים מאשר בחיתוכים המוזרים האלה.

אני עדיין לא בטוח לגבי עתידה של הסדרה. אם הפרק הזה מהווה אינדיקציה, הרי שעדיין נשאר להם לא מעט מצחיק בקנה. כמו כן הם מצליחים לבנות היטב את חוסר הוודאות ואת הקושי בהתמודדות עם המצבים החדשים, אבל השאלה נותרת בעינה: כשהכול יירגע, כשיימצא בוס חדש והשגרה הטרייה תתפוס את מקומה, האם הסדרה תצליח לשמור על רעננותה? (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

8.5 סרוגים עונה 3 פרק 3

הפרק הזה התאפיין בקשר ישיר לעונה השנייה: אחיו של נתי מתחרד ומתחתן, ואנחנו, כמו רעות, מוכים בתדהמה.איך זה קורה? מה פתאום? רגע - והדוסית הזו יודעת שהוא הומו? אז כנראה שלא. וכנראה התשובה לחיפוש הזהות המינית נגמר בישיבה. "שם הכול הרבה יותר פשוט".רעות שותקת. לא שואלת. נמצאת שם ו-כמו שנתי ואמיר אומרים- מצדיקה את האבחנה ש"בנות קצת מזוכיסטיות".

ההידרדרות בדמותה של יפעת ממשיכה. רגע אחרי שחברתה הטובה מודיעה שהיא מתחתנת, היא מחליטה לבשר שהיא בהריון. גורמת לכולם להעביר את הזרקור אליה. לא באמת זכור לי שהיא הייתה כזו. מצד שני, גם לא זכור לי שנתי היה כה חביב אל רעות בעבר. אולי יפתחו משהו ביניהם. נראה לי עדיף לה מהמשורר המטורף.

בכל מקרה, הסיפור של הודיה ואברי הציל את המצב, איך אמרה רבקי: "האברי הזה נראה ממש נשמה". אז חל שיפור מהפרק הקודם, ובהחלט נצפה לפרק הבא. (זלפה) 

8. דקסטר, עונה 6, פרק 5

יפה, פרק חמישי לעונה וכבר יש מפגש בין דקסטר לטראוויס. הטוויסט: טראוויס בכלל לא מבצע את הרציחות, רק שותף להן. התהייה: אם כבר דקסטר חונק אותו וכל כולו אימה, למה לא לשאול אותו איפה אתה מוצא את פרופסור גלר? לא חבל על הזמן?

טראוויס כנראה מושפע בקלות, כי מיד אחרי כן הוא מתקשר לפרופסור לבטל את התוכניות להערב. הרי איש זר במכונית אמר לו שגלומה באיש אפלה, לא אור. מה זה לעומת חודשים רבים של תכנון, שותפות וחתת האל? אני תוהה אם יגיע גם זמנו של טראוויס להתייצב תחת חרמשו של פרופסור גלר. זו תהיה הפתעה מגניבה ביותר, במיוחד אם אכן יתברר שהם אותו בנאדם.

עוד מאירועי הפרק: קווין ללא ספק דופק את האפשרויות העתידיות של החקירה בכך שהוא מתערבב עם עדת מפתח אפשרית. נאמן לעקרונותיו של ג'ורג' קוסטנזה, הוא יְשַׁכֵּר אותה בשווי של מאה דולר אבל לא ילך לזונה. מצד אחד זה אפשר לבטיסטה לפשפש בחפציה בלי צו חיפוש, אבל מצד שני המעורבות של קווין ודאי תתגלה כבעייתית, ולו כי בטיסטה הזהיר אותו מראש לגבי העניין. כדאי להיות קצת פחות שקופים, חבריא.

עוד נקודה מגוחכת למדי: האח סם נורה מטווח קצר ובקור רוח, אבל אף אחת מהפעמים אינה בראשו. יופי של עבודה. אבל אני מחבב שם את דמותו ואת מוס דף, כלומר יאסין ביי (הוא כבר נקרא כך גם בקרדיטים החל מהפרק הקודם), כך שאני בעד החלמה מלאה. (yaddo מבלוג קפה + טלוויזיה).

7.5 האישה הטובה עונה 2 פרק 20 

לפני שאני מתייחס לפרק אני חייב להעיר משהו – זהו פרט שלא תמיד שמים לב אליו בסדרות, אבל בשל אילוצים חוזיים חלק לא קטן מחברי הקאסט לא מופיעים בכל הפרקים בעונה, ועובדה זו מחייבת את הכותבים לבחור מהם הפרקים בהם חבר קאסט מסוים לא יופיע. זו הייתה בחירה מאד מעניינת מצד הכותבים הפעם – הם בחרו שלא לשבץ את כריס נות' בפרק שבו... הדמות שלו זוכה בבחירות שחיכינו להן כל העונה! האם זה לא קצת מוגזם להעלים אותו דווקא בפרק כזה שנראה שנוכחותו מתבקשת? מצד שני, אולי יש כאן סוג של אמירה – עם כל הכבוד לפיטר, אלישיה היא ה"בוס" האמיתי של הסדרה הזו. היא זו שמגישה לו את הניצחון על מגש של כסף עם הראיון החשוב שהיא מעניקה ערב הבחירות, והיא זו שיוצאת פגועה ונסערת מהערב הזה שהיה אמור להיות מאושר כל כך. 

אבל נתחיל עם העלילה ה"מרכזית" של הפרק – לא כל כך אהבתי אותה. כל הסיפור עם הוגו שאבז ש"מדבר" עם אנשי לוקהרט וגרדנר היה עשוי בצורה מגוחכת ולא אמינה. כן, אני בעד קומדיה ושתהיה אפילו טפשית, אבל משהו בביצוע שם פשוט לא עבד טוב. חוץ מזה, שהדמות של אמריקה פררה די מעצבנת ואני מקווה שלפחות נפטרנו ממנה לזמן הקרוב... נקודת האור הייתה הופעת האורח המרנינה של הסנאטור פרד תומפסון, לשעבר איש "חוק וסדר" ואהבתי את העובדה שהוא הופיע בתור עצמו ושהדמויות מגיבות אליו (במיוחד האינטראקציה עם השופטת שדורשת שיגידו "זו דעתי"...). 

העלילות המעניינות יותר היו, כמובן, זו של קלינדה והרומן עם פיטר וזו של קמפיין הבחירות. אהבתי מאד – כמו תמיד, בעצם – את האינטראקציה בין איליי לבין אלישיה.אפשר לראות שיש הערכה הדדית ביניהם, ואהבתי מאד את העובדה שהוא בחר לכבד את הפרטיות שלה ולא לחץ עליה לבצע את הראיון, והיא – כסוג של אות תודה על כך – החליטה להתראיין בכל זאת. גם הדינאמיקה שלהם בזמן שהוא מכין אותה לשאלות הקשות הייתה נהדרת. צריך לזכור גם בגזרה הזו יש עננה גדולה שמרחפת גבוה מעל הראשים של שניהם – אם אלישיה תגלה שאיליי מחק את ההודעה שוויל השאיר לה במשיבון בזמנו היא לא תסלח לו על כך במהרה. אבל זה עוד בטח יגיע בעתיד, כרגע יש את עניין קלינדה... 

ובעניין של קלינדה שוב העסק היה מעניין – אפשר לראות עליה שהיא משוועת לחברתה של אלישיה ולחברות ביניהן ("אלישיה, נוכל לדבר פעם?" היא שואלת ומתכוונת לכל מילה), אבל היא גם יודעת שהעניין עלול להיחשף בקרוב, והחוקר, מר וויילי, הוא נודניק לא קטן שהופך כל אבן. ואכן, הוא לא מרפה מאלישיה, וניתן לראות עליו שהוא באמת לא יודע במה מדובר, אבל אז כשהוא מטיח בה את השם הזה – "לילה" – היא מבינה מייד במי מדובר והעלבון והזעם שוטפים את פניה בן רגע, ומרתק לראות כיצד האישה הזו ששולטת בעצמה באופן מוחלט ביום יום ומשחקת את המשחק בצורה הקשוחה ביותר משנה פאזה בשניה אחת והופכת לנסערת כל כך  (משחק פשוט מעולה של ג'וליאנה מרגוליס, היא אכן הרוויחה את ה"אמי" שלה ביושר). 

נותרו עוד שני פרקים לסיום העונה, ויהיה מעניין לראות כיצד תגיב אלישיה לגילוי המרעיש הזה שעשוי לטלטל את חייה. דווקא עכשיו ברגע שבו נראה היה שהמעגל נסגר ופיטר חוזר למקום שבו היה מלכתחילה הפצע שלכאורה הגליד נפתח שוב ומדמם חזק כל כך... (איתן גשם).

6. איך פגשתי את אמא עונה 7 פרק 4

הפרק הקודם היה כה מוצלח ורענן עד כדי כך שממש ציפיתי שהפרק הזה יהיה נפילה, ולצערי, לא ממש התבדיתי. 

לא שהיו חסרים דברים טובים בפרק – הרעיון שרובין מספרת את הסיפור ושולטת במשחקי הזמנים דווקא מגניב, ובסך הכל המעברים בין הסיפורים באמצעות ה"קריינות" שלה היו די חלקים ומהנים. הבעיה היא שמשהו בסיפור שלה לא לגמרי עבד. אני מתקשה "לקנות" את ההתנהגות שלה כלפי בארני שנראית די מאולצת, ובינתיים אני לא ממש משתגע על הדמות של נורה שנראית יותר כמו מכשיר עלילתי מאשר דמות אמיתית. אני בד"כ מחבב את קאל פן, אבל הדמות של הפסיכולוג שלו הייתה די אנמית הפעם. ועדיין, הרגעים של רובין ובארני ביחד כשהיא משכנעת אותו לארוז את כל הדברים שבהם הוא השתמש כדי להשיג נשים היו משעשעים למדי. 

הבעיה הגדולה יותר של הפרק הזה הייתה, לטעמי, בעלילה של טד-מרשל-לילי. היא לא הייתה מעניינת או מצחיקה במיוחד, חזרה על תימות שחוקות (טד מרגיש לבד כי אין לו חברה... איזה בכין, יא אללה!) והשתמשה בקלישאות שחוקות (טד ומרשל בקורס הכנה ללידה ונראים כמו שני גייז. גיחי גיחי). ממש לא אהבתי אותה. 

אני מקווה שהפרקים הבאים ייראו יותר כמו הפרק הקודם ופחות כמו הפרק הזה (איתן גשם). 


ציטוט השבוע:

הילה נחשון, מנחת "המירוץ למליון - ארזתם לבד?", בראיון עם אמן קסמי אקסטרים: "אז הודיני, באמת היו לו כוחות?"

מה יהיה לנו השבוע?

7-14 בנובמבר

ביום שני: רופא להשכיר 3 (yes דרמה)

ביום שלישי: טורי ודין 5 (yes Real), קאסל 3 מסתיימת (yes אקשן)

בימי רביעי וחמישי: אין כמו אסקס 2 (yes Real)

ביום שבת: ריקי ג'רוויז 2 מסתיימת (yes קומדיה)

ביום ראשון הבא: מי רוצה לתפוס מליונר 4 (yes Real)




כבר עברו שלוש עונות אבל מי סופר?


יומיות, ש"ח:

הורים במשרה מלאה 1-2 החל מיום שני (yes דרמה)

מסביב לממיר

רשת NBC רכשה לשידור סדרה חדשה שתעסוק בחניבעל לקטר האגדי מ"שתיקת הכבשים". הנה החלק המעניין באמת: את הסדרה יפיק ויכתוב מיודענו בראיין פולר מ"החיים עפ"י נד".

רשת STARZ הזמינה עונה נוספת, שלישית במספר, של "ספרטקוס"

הוליווד ממשיכה לרכוש תכנים ישראלים לצורך עיבוד מחודש, והפעם... דני הוליווד! רשת CW רכשה את הזכויות על הסדרה

"הרולד וקומאר" - גרסת האנימציה? חברת ההפקה "Lionsgate" מנסה למכור פורמט לסדרה ברוח זו לרשתות השונות. יהיה מעניין לראות אם זה יצליח. 

האם נכונות השמועות ש"Treme" תסתיים אחרי 4 עונות? יוצר הסדרה, דייויד סיימון, משיב: אני עדיין לא יודע מה יקרה. 

למרות השערוריה מהשנה שעברה, ואולי בעצם בגללה - ריקי ג'רווייס צפוי לשוב ולהנחות את טקס "גלובוס הזהב" גם השנה. לא יהיה משעמם, זה בטוח... 

"טריומפף הכלב המעליב" חזר, ובגדול! לכבוד תכניות הספיישל של קונאן או'בראיין בניו יורק יצא הכתב הבכיר ביותר בתכנית לוול סטריט כדי לבדוק את השטח. התוצאה: היסטרית.

וגם: שני אורחים נכבדים מאד באו לבקר את או'בראיין בניו יורק - ג'ון סטיוארט וסטיבן קולבר!

וגם (אחרון בהקשר זה): או'בראיין קיים בתכניתו טקס נישואים של שני גברים

רשת ABC כבר הזמינה עונה שלמה של "Once Upon A Time" שממשיכה לצבור שיעורי צפיה נאים ביותר. גם "Happy Endings" זכתה להזמנה של עונה מלאה. 

ג'וס ווידון הכריז על סרט חדש שיופק באמצעות האולפנים הקטנים שהקים. התסריט לסרט נכתב ע"י ווידון עצמו (תודה לאסף רזון) 

(editor@tve.co.il)