המסך המפוצל

מה זה קשור ל``באפי``?

צחקתם פעם מהערה שנונה של באפי סתם ככה, באמצע היום? לא יכולים להפסיק לצפות בפרק אחרי פרק כדי לראות מה יקרה הלאה עם ספייק? ברוכים הבאים ל"באפיקוהולים לא אנונימיים"

מאת: Which Witch

פורסם: 03-06-2002
77 תגובות
זה עתה גיליתם שאתם מכורים ל"באפי" באופן לא בריא? אל דאגה, אתם לא לבד. רבים וטובים עברו את זה לפניכם, ועדיין עוברים (כי בואו נודה, מי שנפל פעם אחת מכור לתמיד). הינה כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את חווית הנפילה החופשית לתוך עולמו של ג`וס.

.
זה לא נורא כמו שגורמים לכם לחשוב, וזה גם לא עד כדי כך לא בריא. "היית מעדיפה שאני אהיה מכור לקוקאין?" היא התשובה הנכונה לתת לאימא, שתפסה אתכם בארבע בבוקר, עדיין מנסים להוריד את הפרק ההוא בעונה ההיא (מול הורים, אין כמו אנלוגית הסמים. עובד כמו קסם). מספרים לכם שיש עוד דברים בעולם, שטלוויזיה זה לא הכל, ש"באפי" ו"אנג`ל" הן סדרות אלימות. אז מספרים. אז מה. יש דברים הרבה יותר גרועים שאנשים עושים, ותפקידכם הוא לנופף בהם בפני משביתי השמחות. "תפסיק לעשן ואני אפסיק לראות באפי" היא דוגמה לתגובה במקרה כזה (אל דאגה, הם לא יפסיקו לעשן ואתם לא תצטרכו לעמוד במילה שלכם).

.
הדבר הראשון שצריך באפיקוהול לעשות כדי להקל על החיים של עצמו, זה להודות בעובדה שהוא מכור ללא תקנה. "לצאת מארון הקבורה" גם בפני עצמו וגם בפני הסובבים אותו. ברגע שתקבלו ותשלימו עם ההתמכרות הזאת, תרגישו הרבה יותר טוב לאורך אותם לילות ארוכים של צפייה אובססיבית בפרק אחרי פרק ללא יכולת הפסקה, ולא תתביישו לצטט את קורדיליה בכל רגע מתאים. תבינו שאין סיבה להתבייש ב"באפיקוהוליות" שלכם, כי זה בסך הכל ביטוי לחלק שבתוכנו שעדיין מחפש את הקסם והיופי בעולם, וגם מצא אותו בסאנידייל, וזהו. למעשה, אנחנו ממש לא יצורים גיקיים שיש להם עיסוק גובל בפאתטיות, אלא יצורים קסומים ויפיפיים. כן, כן.

.
סיכמנו שאנו, המכורים ל"באפי" ו"אנג`ל", למעשה יצורים קסומים ויפיפיים, נכון? עכשיו גם יותר קל לנו לקבל את "האחרים" - כל האנשים שלא מבינים על מה המהומה. זו לא אשמתם שהם לא התחברו עדיין לצד הקסום באישיותם (לא, לראות "מכושפות" לא יעזור) ואתם כן.

ועכשיו ברצינות. לא כולם ראו "באפי", ויש כאלה שראו ולא התחברו. אנחנו ננסה עד יומנו האחרון כ"באפיקוהולים" לשנות את דעתם, אבל לטובת השפיות שלכם, כדאי שעם קבלתכם את האובססיה החדשה שלכם בזרועות פתוחות (ראו חוק מס` 1), גם תפנימו את העובדה שכל אותם אנשים שסובבים אתכם ומתעקשים "להחזיר" אתכם לשפיות, לא עושים את זה מקנאה או רשעות, אלא מבורות. "זר לא יבין זאת" אמרה חברתי ו` בסופו של פרק טראומתי במיוחד של אנג`ל (בקרוב אצלכם). זה משפט קטן אבל מאוד חשוב. אנשים שלא נכנסו לסדרה באופן טוטאלי, גם אם יצא להם לראות פרקים חשובים ומדהימים, נניח Becoming ו- Hush, לא יבינו באמת למה זה הורס אותנו כשדון מגיעה ככה פתאום, בלי הסברים, ולמה העובדה שזו דרלה בקופסא חשובה כל כך. הסדרות של ג`וס לא מורכבות מפרקי-ספיישל פעם בעונה, אלא מאלפי רגעים קטנים של קסם, צחוק, פחד, ומעל הכל דרמה (אני גם לא שוללת את דעתו של ידידי ס`, שטען שג`וס הטיל כישוף שגורם לכולנו ללכת אחריו בעיניים פעורות לרווחה ופה מסודר בצורה של "וואו").

"אין לי טעם להסביר לך כמה אתה טועה," שננו באוזני הזרים הללו בטון מתנשא שיגרום להם להרגיש שאתם יודעים איזו אמת על היקום שהם לא, "מי שלא ראה את הסדרה ממילא לא יבין."

.
העולם מלא באנשים בכל הגילאים, הדתות, הלאומים והקשת הפוליטית, שנפלו בשבי העולם של ג`וס. יש כאלה שהיו פה מהפרק הראשון של באפי, יש כאלה שהתחילו לראות מהעונה הרביעית ואז חזרו אחורה. הרבה אנשים לא ידעו ש"באפי" קיימת לפני שהם צפו ב"אנג`ל", ואז הם רצו לראות איך קורדיליה הייתה לפני שהיא הגיע ל-LA, ומה הקטע של פיית`. זה לא חשוב, כולנו באותה סירה רעועה שקשה לשלב בינה לבין ה"חיים הנורמאליים" שלנו. "שלוש מאות מיליון צופים ברחבי העולם אינם טועים", אימרו לאדם הבא שמפקפק באיכותה של "הסדרה הזאת עם המפלצות". לא חשוב אם המספרים נכונים או לא, העיקר הכוונה - אנחנו לא לבד, ובשעת הצורך אנחנו יכולים להתאחד ולהפוך לצבא צמא-דם, אז תזהר.

לסיכום, קבלו את הדת החדשה שלכם עם חיוך וזרועות פתוחות. כשמנסים לדבר אתכם על נושאים שונים שלא מעניינים אתכם, חכו לסוף המשפט ואז אימרו גם אתם: "מה זה קשור לבאפי?" (פטנט רשום ע"ש ד` ידידי). אל תתביישו ואל תחששו לבריאותכם. אין שום דבר רע בכך ש- 86.3% מהמוח שלך מוקדש לעלילות של סדרת טלוויזיה, במיוחד אם מדובר ב"באפי". "אף אחד עדיין לא מת ממנת יתר של באפי", כך תודיעו להוריכם המודאגים (אנלוגית הסמים המנצחת, זוכרים?). אפשר גם להוסיף שכשמדובר ב"באפי", פשוט אין דבר כזה "מנת יתר".