מרתק וספוילר לעונה 6 / shif / 22/12/2009
באחד הפרקים בעונה השישית,האבחנה הייתה מחלה אוטו אימונית,הטיפול היה הסרת הטחול, והוא לא הצליח למרות נכונות האבחנה, מכיוון שהיו לאיש יותר מעשרה \"טחולים\" עקב נפילה שפוצצה את האיבר לכמה וכמה. כשהאוס גילה זאת הוא הורה לצ\'ייס לחזור על הניתוח ולסלק את כולם, וכך זה נפתר.
אבל, הסרת הטחול בגלל טרומבוציטים שנהרסים על ידי נוגדנים עצמיים זו פעולה אחת, מאוד לא יעילה מכמה פעולות שהרופאים מנסים לעשות, בגלל שהטחול הוא \"פח הזבל של מערכת הדם\" ולפי הרפואה המודרנית,הוא לא חשוב. זה מיושן ולא יעיל. בדרך כלל לוקח למערכת חצי שנה למצוא פח זבל אלטרנטיבי ולהמשיך בהרס הטרומבוציטים בהתלהבות ללא הפרעה. שלב הסרת הטחול (במקרה זה הוצע לי, כשהייתי במצב דומה, וסירבתי נחרצות:) אינו בשום אופן פיתרון לבעיה, והרופאים עצמם מגדירים אותו כמשהו שעוזר לתקופה מאוד מוגבלת. בכלל יש תחושה, שהאפשרויות של רופאים לעזור לחולה מוגבלות לזמן האישפוז, ואדם כזה שצריך להמשיך בחייו אחר כך יישאר בלי טחול (שחשיבותו כן גדולה) ובלי קרישה, או שיצטרך לבחור בין חיים ללא קרישה לחיים ללא מערכת חיסון כמעט בכלל.
כשראיתי את הפרק הזה בהאוס, בגלל שהייתה לי הכירות עמוקה על המחלה והתהליך, הבנתי עד כמה הדרמטיות של אבחון, מציאת פיתרון ושליחת החולה לדרכו כאילו נפתרה הבעייה, לא תואמת את המציאות.
ותודה על מאמר מצויין.
