המסך המפוצל

The Forgotten, פרק ראשון

פרק הפתיחה שודר ביום שלישי שעבר, 22/9/09. הביקורת מכילה ספוילרים לפרק

מאת: נועה גיא

פורסם: 30-09-2009
4 תגובות

תמיד אהבתי ספרי בלשים. אגאתה כריסטי והרקול פוארו שלה, אירל סטנלי גרדנר ופרי מייסון שלו. חלק נכבד ממה שאהבתי היה האיסוף של הפרטים עד למציאת הפתרון. העובדה שהחובבנים מכים את המקצוענים רק הוסיפה פלפל אבל זה לא היה העיקר. הפאזל, הצליל הנעים שבו החלקים התחברו זה לזה ויצרו את התמונה השלמה - זה היה העיקר. סדרות מסוג \"פשע מן העבר\" מתחברות בדיוק לנקודה הזאת שבי. כשקראתי על הרעיון שעומד מאחורי \"הנשכחים\" חשבתי שזה נופל לי בדיוק לנישה הזאת שאני אוהבת. בגלל זה האכזבה מפרק הפיילוט היתה ממש גדולה ואני מתלבטת אם בכלל לנסות לראות את הפרק השני.


הרעיון הוא כזה: בארצות הברית הענקית, יש כ-40,000 גופות לא מזוהות (כתוב בפתיח של הסדרה, לא ערכתי מחקר עצמאי). כאשר המשטרה מגיעה למבוי סתום בחקירת מוות של פלוני-אלמוני (ג\'ון וג\'יין דו בשפתם) היא מעבירה את התיק לקבוצות של חובבנים, שמנסים לגלות מי הוא האלמוני, כדי שמשפחתו תדע על דבר מותו וכדי לנסות לעזור במציאת הרוצח. אם הם לא יגלו מי האלמוני תוך חמישה ימים מרגע שנמסר להם התיק הוא ייקבר בחלקת אלמונים ויישכח.


אלכס בגילומו של כריסטיאן סלייטר, הוא שוטר לשעבר במשטרת שיקגו שמרכז קבוצה כזאת. חבריה האחרים הם מורה עם סיפור שטרם סופר בפרק הזה, פקידה משועממת, טכנאי בחברת טלפון עם צורך עז לשחק אותה קשוח ופסל שנשר מבית ספר לרפואה וקיבל מאתיים שעות שירות על השחתת רכוש ציבורי. לכל אחד מהם יש יתרון שעוזר במציאת הנשכחים.


אם לסכם את זה במילה אחת - \"משעמם\". אולי זה (חוסר) הכריזמה של כריסטיאן סלייטר, או העובדה שהוא לא ממש נראה מיוסר. בשניות האחרונות של הפרק מספרים לנו על הסיבה שכנראה בגינה הוא עזב את המשטרה והתחיל להתעסק במציאת הנשכחים. לא ראיתי אצלו את הכאב מבפנים. חוץ מזה, בתקופה שבה סדרות ה-CSI מגיעות לעונתן ה-427 או משהו כזה, זה נראה מוזר שלא היתה בתיק תמונת פנים משוחזרת, שעבורה הם בעצם היו זקוקים לפסל שנשר מבית ספר לרפואה.


משהו בדמויות לא הגיע אליי. לא הקבועות שלא הצליחו להתחבב עלי או לגרום לי לתהות מה הסיפור שלהן (הן לא שידרו שום רמז לכך שיש להם סיפור), ולא הדמויות הארעיות של הפרק עצמו, שלא הפעילו אצלי שום נים. כרגיל בסיפורים מהסוג הזה, היו יותר מידי חשודים. לכל אחד מהם היה מה להסתיר, וחלקם היו ממש מיותרים, כמו האישה עם השיער האדמוני, שגרמה לנרצחת להיבהל. דווקא הרוצח לא היה חשוד בכלל וזה היה קיצוני מדי לטעמי ולא גרם לי לגלגל את עיני בהפתעה והתפעלות.


גם התסריטאי קיבל אצלי נקודה שלילית על העובדה שבסופו של דבר היה זה הרוצח עצמו שנתן בסופו של דבר את הרמז לפתרון התעלומה, ולא בגלל תחושת אשמה, אלא סתם בגלל טיפשות מיותרת מצידו. אפשר היה לעשות את זה אחרת.


פרק פתיחה פשוט רע, שההצלחה היחידה שלו מבחינתי היתה שלא הצלחתי לפתור את התעלומה בעצמי. ציון: 2.