המסך המפוצל

סכפ``ש ``באפי`` - ``יוצא מדעתי``

פרק רביעי: "Out of My Mind"

מאת: JW

פורסם: 24-05-2002
21 תגובות
"יוצא מדעתי" (או "מחוץ לראשי" בתרגום מילולי של משחק המילים הזה) הוא שוב פרק שמתקשר לעונה הרביעית, במישרין ובעקיפין. זה לא ממש פרק תיקון כמו "המחליף" אלא עוסק יותר בהמשכיות, בניסיון להביא לסיומת, לקשר בין שתי העונות בשני תחומים עיקריים: ריילי וספייק. שניהם היו, כידוע, מאפיינים בולטים מאוד בעונה הרביעית: ריילי היה דמות מפתח בעלילה המרכזית של העונה, ולספייק הושתל הצ`יפ שאפשר לו למעשה השתלבות נוחה כדמות קבועה.

נתחיל עם ריילי. מאז פירוק "היוזמה" אין לו תפקיד מרכזי בעלילה והוא למעשה מתפקד על תקן "החבר של" (כך גם תיארה אותו דון ב"אני האמיתית", כזכור). הוא לא מוצא את מקומו, ויש לו רגשי נחיתות של "באפי סופר-גיבורה ואני חלשלוש". אז מה הוא עושה? הוא משליך את זה עליה, "את לא אוהבת אותי כי אין לי כוחות מיוחדים", מה שגורם לו לתלותיות יותר גדולה בה (ומכאן הצהרות האהבה הבומבסטיות שלו בכל פרק). מכאן אנחנו לומדים שה"הארה" שלו מסוף הפרק הקודם הייתה מאוד סובייקטיבית, ואם תשאלו אותי גם ילדותית ומלאת רחמים עצמיים. הצופים בינתיים לא מצאו כל סיבה לפקפק באהבה של באפי אליו, ולכן הוא מצטייר כאן כילדותי ומפונק.

הייתה בפרק גם התייחסות לכימיקלים שבהם הוזן ריילי, ל"ניתוח-לב-פתוח" העצמי והמגוחך שלו מסוף העונה ולסכנה שהוא נמצא בה מאז מותה של מגי וולש. כל העניין היה די פאתטי. קיץ שלם הוא מסתובב לו כרגיל וברגע שדון מגלה שיש לו פעימות לב מוגברות, תוך כמה סצינות הוא נמצא בכזו סכנת חיים קריטית? יצדק מי שיאמר "שאריות עלילתיות דביליות מהעונה שעברה".

עוד אחד שמנסה לסגור קצוות הוא ספייק. בפרק הזה היה ניסיון להתמודד עם בעיית השבב שלו, שכידוע, מפריד בין ספייק ה"רשע" לספייק ה"בלתי מזיק". היתה כאן מחשבה נכונה שקו העלילה שלו עם השבב לא יכול להמשך סתם כך עוד הרבה זמן, הוא חייב התייחסות מסויימת, שדרוג מסוים. אז קיבלנו, אפילו אם רק לכמה דקות בודדות, טעימה מהספייק הישן ומשובח, כשעוד היו לו שאריות של כבוד עצמי. אבל ספייק בכל צורה שלו הוא אובססיבי לגבי הקוטלת, באפי במקרה שלנו. היא משגעת אותו, מטריפה אותו, מערפלת לו את כל החושים (לא יכול להוציא אותה מראשו, מה שמתקשר לשם הפרק). הוא כבר לא יכול להרוג אותה, והמצב הנוכחי לא יכול להמשך, אז מה הלאה? עכשיו הוא גם חולם עליה בלילות, במובן רומנטי. וקטע החלום הזה וודאי עורר שני סוגי תגובות אצל הצופים: אלו שהתלהבו מהמקוריות ומהאפשרויות, ואלו שרצו לשירותים והקיאו את נשמתם.



בפרק זה יש עוד ניסיון לשוות לבאפי ולדון מערכת יחסים רגילה של אחיות. כמו כן קיבלנו תזכורת קטנה אך משמעותית לגבי דון ועניין שייכותה המוטל בספק: ג`ויס, שניה לפני שהיא מתמוטטת, תוהה לעבר דון "מי את?", וזהו מעין רגע של בהירות שאיתו יכולים להזדהות הצופים, שוודאי זועקים "או, סוף-סוף מישהו קיבל שכל!".

כאמור, זהו פרק שמתאפיין בקישור חזק לעונה הרביעית ולקווי העלילה המרכזיים שלה, שבא לנסות ולפתור חלק ממה ש-Restless כפרק סיום עונה לא סיפק תשובה עבורו, ולכן סביר להניח שמי שמדחיק את העונה הרביעית לא יתלהב ממנו. יאהבו אותו חסידי באפי-ריילי, חסידי ספייק הישן והטוב, ואולי גם אוהבי הרמוני, שמספקת גם בפרק הזה את הפן הקומי. פרק די מגוחך במסווה דרמטי-עלילתי, ולא הגיוני במיוחד. היתרון היחיד שלו הוא רגעי המשחק והמתח בין ספייק הישן לחדש.




אפשר לראות "זיעה" על החולצה של ריילי רק בצד הקדמי, ולאחר שהוא מכה את גרהאם לפתע גם מאחור.

ווילו מבטאת לא נכון את הלטינית בכישוף ה"ויהי אור" שלה.

וצופי "דוסון קריק" וודאי שמחו לגלות שגם ספייק מתעניין בעלילות פייסי/ג`ואי ושאר הקריקים (כזכור, בתקופה הזו שתי הסדרות עוד שודרו באותה רשת, ה-WB).