הממיר 9/8/09

9. \"בניחוש חוקר\", עונה 3, פרק 2. בתזמון קריפי להחריד שודר השבוע בבכורה בארץ הפרק שכל כולו מחווה לסרטיו של ג\'ון יוז, באותו יום בדיוק בו הלך הבמאי הנהדר לעולמו. הפרק היה עמוס בציטוטים וקריצות למיטב סרטיו של יוז, ובראשם \"יפה בורוד\", \"מועדון ארוחת הבוקר\" ו\"שמתי ברז למורה\". הדיאלוגים היו שנונים במיוחד, הדמות של אביגיל הייתה מקסימה והכימיה של רייצ\'ל לי קוק (לאן היא נעלמה?) עם ג\'יימס רודיי הייתה מעולה ואפילו שם הפרק כלל התייחסות לפריס ביולר. אני לא צופה קבוע בסדרה, אבל בעקבות המלצה מיוחדת צפיתי בו והוא אכן היה מוצלח מאד. שאפו לכותבים על מחווה מוצלחת וכתיבה מהודקת וחכמה. (איתן גשם)


Murder?...Anyone?...Anyone?...Bueller?

9. \"אורות ליל שישי\", עונה 3, פרק 1. אחרי עונה שניה מאכזבת למדי, שקצת פגמה בטעם הטוב כל כך שהותירה אחריה העונה הראשונה המופלאה, היו לי לא מעט ספקות וחששות מהעונה השלישית. אז הבשורות הטובות הן, שצפייה בפרק הפתיחה של העונה השלישית גורמת לי להיות מעודד. לביקורת המלאה
 
9. \"המלך סאן\", פרקים 51-52. כמה לא פשוט להיות מלך. באין יורש, אמא שלך ואשתך בוחרות לך את הפילגש המלכותית שתביא את נסיך הכתר. ואתה לא יכול אפילו להחליט את מי אתה רוצה, זו החלטה שלהן. וגם אם המלכה רוצה שתבחר את האשה שאתה מעוניין בה, הרי שאמא שלך דואגת להזכיר לה שהיא פשוטת עם ולגרש אותה מהארמון בבושת פנים. סונג יון מוותרת על החלום להיות פילגש לגבר שהיא אוהבת, והיא חוזרת לצייר. במקומה סאן מוצא את עצמו עם אחותו של הונג (שיש לה את האח הנכון...). חשבתי שיהיה רומנטי (סוף סוף, אחרי פרקים שעסקו בהמלכתו של סאן) ובסוף קיבלנו שיברון לב טוטאלי. נו, לפחות מקסון ודל הו התחתנו. ידעתם שבטקסי חתונה בקוריאה הכלה מציירת לה עיגול אדום על האף ועל שתי הלחיים? אולי זה מונע מהרוחות הרעות לבוא, אבל אותי זה בעיקר מצחיק. (זלפה)

8. \"סוכן מחוק\", עונה 2, פרק 15. ממשיכה להיות אחת הסיבות הטובות ביותר לפתוח טלוויזיה בימים אלה. הרבה סדרות עושות שימוש בתכסיס התסריטאי של \"הנה צצה מישהי מעברו של הגיבור משום מקום\", אך למרות החשש הפרק לא נפל לקלישאות המוכרות, והדרך שבה מייקל פעל להשגת המכשיר שגנבה ארוסתו לשעבר הייתה מתוחכמת, ואהבתי את העובדה שהפעם קורבן ה\"עוקץ\" שלו דווקא היה כן חכם בעצמו ועדיין לא הצליח למנוע את החזרת המכשיר ליעדו. קצת פחות אהבתי את ה\"גילוי\" של מייקל על כך שהוא עזב אותה לאנחות בגלל פיונה - גילוי צפוי ומאולץ משהו - אבל לא היה אכפת לי כל כך, כי מגיעה לפי קצת נחת... מצא חן בעיני השילוב של העלילה הראשית עם \"ויקטור\" המסתורי עם העלילה השבועית, וסיום הפרק עם מייקל שמהמם את ויקטור ומקריין על מה שיהיה מוכן לעשות למען האינטרס שלו, בעוד הוא מגלגל את ויקטור על כסא גלגלים בדרכם אל השקיעה - היה מעולה. אני לא יכול לחכות לפרק הבא שאמור לסיים את העונה המצוינת הזאת. (איתן גשם)

עוד 8, עוד על \"סוכן מחוק\". משהו מוזר קרה השבוע בסדרת האקשן שלי: הדרמה השתלטה עליה פתאום. בתוך כל סיפור השוד המתוחכם, ההפוך-על-הפוך, הרב-קרב בין כל-כך הרבה בעלי אינטרסים סותרים במקביל, הופיעו להם רגעים שקטים, מבטים חודרים, ושקט. התגובה המינורית-לכאורה של פיונה להופעתה של הארוסה, נסיונות ההתקרבות המינוריים של אמא של מייקל לארוסה המסתורית והקרבה הפתאומית שלה אל הבן (\"את לא צריכה להעמיד פנים שאת ישנה\"), היו קצת מפתיעים. גם ההופעה הנפלאה של ג\'יי קארנס שפשוט הקפיצה פלאים את רמת המשחק בסדרה, תרמה למשהו קצת שונה וקצת מיוחד יותר. זו העבודה הראשונה בסדרה של הבמאי דני גורדון שעבד קודם גם בסדרות כגון \"המשרד\", , “The Practice” ו-“Sports Nights”, ואני מצפה לראות אם זה רק מקרה או שיש כאן משהו שמתפתח. (אסף רזון)

8. CSI \"זירת הפשע: לאס וגאס\", עונה 9, פרק 22. תיק רצח בן 18 שנה נפתח מחדש. עד כאן סיפור ידוע ומוכר. אבל, בניגוד לרוב הסדרות, שבהן המטרה העיקרית היא לשחזר את הראיות הישנות שחלקן אבדו עם השנים ולמצוא את העדים שחלקם נפטרו, מטרת הפרק הייתה להראות את ההתקדמות הטכנולוגית האדירה שהתרחשה מאז 1991. אז כן, זה היה נחמד מאוד לראות איך ב-91\' לא היו ראיות DNA, שלא ניתן היה לבודד סאונד, ושעד 95\' לא בדקו דם סמוי בלומינול. אבל הבעיה מבחינתי הייתה, שמרוב ניסיון להראות התקדמות, התחילו להמציא דברים: למשל, יכולת לזהות מודל של רכב רק על סמך רעש המנוע שלו, שעל פניו נראה לי כמשהו שהוא פשוט בלתי אפשרי (ואשמח לקבל תיקון, אם למישהו ידוע אחרת). (טיימר)


שיואו, אני חייב לקבוע תור למניקור

5. ב- yes גילו פתאום את \"דם אמיתי\" והחליטו לקדם באגרסיביות את עליית העונה השניה שלה בשבוע הקרוב. אלה חדשות נהדרות ומעצבנות בו זמנית. נהדרות, כי טוב לראות שלאנשים ב- yes אכפת מטלוויזיה איכותית ושהם מתאמצים לקדם משהו מוצלח (והעונה השניה מצדיקה את ה\"הייפ\" והרייטינג שלה בארה\"ב במגמת נסיקה מדהימה) ולא פסולת ריאליטי מיותרת. מעצבן, כי הדרך שבה הם עושים את זה יכולה להוציא צופה מדעתו: המלים \"דם אמיתי\" מופיעות בצד העליון של המסך בכל ערוצי התכנים, קדימונים לסדרה משודרים בקצב מטורף ובסיום של כל תכנית ותכנית בכל אחד מערוצי התכנים יש קטע קצר שקשור לסדרה. זה לא שיווק \"אגרסיבי\". זה שיווק מעצבן ומוגזם שמוציא לאדם את החשק לצפות. אם לא הייתי צופה בסדרה הייתי מחרים אותה כדי לעשות להם דווקא. כמה אפשר לבלבל לאנשים את המח? (איתן גשם)

2. 45 ימים עברו ועדיין אין EPG מלא לחלק גדול ממנויי הוט. והספירה נמשכת. (טיימר)

2. הבעיות הטכנית ב-yes, עליהן התלוננתי לא מזמן, ממשיכות ובצורות חדשות - הפרק של \"שובר שורות\" האחרון היה עמוס בטעויות תרגום, שחלקן היו \"רק\" טעויות הקלדה. אני בדרך כלל האחרון שזה מפריע לו, אבל כשזה בא פעם בדקה זה ממש מפריע לצפייה. במקרה אחר, בפרק פתיחת העונה החדשה של \"אורות ליל שישי\", הפרק שודר עם בעיות סאונד נוראיות שנפתרו רק אחרי כעשר דקות - פשוט אי אפשר היה לצפות בפרק בגלל זה. (ברק דיקמן)
 
1. ועוד על yes. בעיות טכניות הן דבר שעוד ניתן לקבל. הבעיה החשובה יותר נוגעת לתכנים. בשקט בשקט, בלי שאף אחד ירגיש, התחילה לה לפתע ביום חמישי האחרון העונה החמישית של הסדרה הבריטית המצוינת \"לגדול בלי בושה\". עזבו את זה שהיא הגיעה שנה וחצי בדיוק לאחר שידור פרק סיום העונה הרביעית. עזבו את העובדה ששעת השידור הראשית היא 16:00, שהיא לכשעצמה עובדה מקוממת מאוד. העניין היותר מהותי הוא העובדה שהשידור הזה לא פורסם בשום מקום מלבד בלוחות השידורים. העונה החדשה של סדרה שבעבר הלא רחוק נחשבה לאחת מהסדרות ש- yes התגאו בה, שודרה ללא שום פרומו, ללא שום ידיעה בהיילייטס של חודש אוגוסט שיש באתר של yes, ולמעשה נקברה איפשהו בלוח השידורים. בעידן שבו כל סדרה מטומטמת בערוץ הריאליטי הייעודי זוכה לאינסוף פרומואים מזעזעים, כל אירוע זניח מקבל פרסום בצורה של פופ-אפים שמפריעים לתכנים בהם אני מנסה לצפות, צופה הטלוויזיה לא מקבל מידע מינימלי על עונה חדשה של סדרה שמעניינת אותו. ההידרדרות ב- yes שוברת שיאים חדשים. (ברק דיקמן)


בשולי הממיר

תוספת לרווחת הקוראים: שני קישורים נפלאים על פטירתו של ג\'ון יוז. (אסף רזון)