המסך המפוצל

הבקר והשוקולד

סיכום השבוע הרביעי ב\"הישרדות איי הפנינה\"

מאת: איימס

פורסם: 25-01-2009
20 תגובות

אז מה היה לנו בשש השעות השבועיות של \"הישרדות\"?


מתישהו לאורך הפרק איבדתי ריכוז לכמה דקות במה שקרה על המסך. כשחזרתי לשים לב גיליתי שיש אקשן אמיתי - הבנים מרביצים, הבנות חונקות, בקינים מתעופפים. דקות ארוכות החזיון המדהים הזה נמשך, עד ששמתי לב שכתוב בצד המסך \"בהמשך - בהישרדות\". רוצה לומר, שהחברים בהישרדות יודעים לערוך, לנהל, ואפילו לייצר משחק די מעניין, אבל בסופו של יום הרייטינג והרשע מנצחים, ואנו נותרים עם שעמומון. חוץ מזה שבהילוך מהיר יש פה יופי של ריאליטי.


בניגוד למנהגי, כמה נקודות (של אור ושל חושך):


ההצטרפות של מאיר לקניבה משעשעת עד מאוד. כל חברי השבט בטוחים שהוא בכיסם, בעוד שלמעשה לא נראה שהוא מתכנן מעבר לדבר הבא שהוא מתכוון לומר ולאכול. אסטרטגיה של ממש אין פה.


במשימת הפרס, אנחנו למדים כי אנו נלחמים על הזכות לגנוב מבני השבט הקודם. עם רייטינג לא משחקים, וסוגיית הברזנט או מעילי גשם של אלכס מהעונה שעברה עשתה מספיק גלים כדי לשחזר אותה. הרי אם היו מעוניינים באמת בשוד, היו מנהלים זאת אחרת. לשלוח נציג עושה רושם של שיטה לשם עניין בהמשך.


מתישהו באמצע המשימה (לחפור, למצוא כרית, ואז לגנוב אותה מהשבט השני ולרוץ באמוק לקו הסיום), מתבהר שאף אחד לא יכול לנצח. החוקים הם ברורים: אסור לחנוק, לבעוט, להרביץ או להביט, אלא אם כן אתה בשבקין, מכונת שבירת עצמות (בלי הבדלי מעמדות) משומנת, ואז הכל הולך. אחרי שני סיבובים שמסתכמים בתיקו מחליטים לעבור לסיבוב שובר שוויון. קצת מצחיק, בהתחשב בזה שיש שוויון כי אף אחד לא מנצח, ולא כי ניצחו מספר שווה של פעמים. התוצאה של שובר שוויון זה היא שבנצחון אחד השבט המנצח זוכה.


השבט המנצח - קניבה - בוחר לשלוח את מאיר. לא ברור למה הם חשבו שזו אסטרטגיה נבונה. כלומר, ברור למה בשבקין ואריק חשבו שזה חכם - כך יהיה מועמד להדחה כשהוא יחזור עם מעילי גשם, אבל שאר הטמבלים שם באמת רצו אורז. הוא, כמובן, לא חזר עם אורז, יען כי האמין שאין לחברי השבט אורז. אז הוא לקח להם סיר. שבהתחשב בנסיבות זה מאוד נבון.


הנסיבות הן, כמובן, שכך אין להם איך לבשל.


הלאה למשימת החסינות. לפניה, כי צריך, מהפך! ראשית, שואלים את נטע-לי אם היא מעוניינת לחזור לקניבה. מעוניינת, עוברת, תודה. לאחר מכן שואלים את מאיר אם הוא מעוניין לחזור. הוא חושב לו, ואז גי\"ז מתחיל. ראשית הוא שואל את בני שבט בארו מה הם חושבים, והם מספרים עד כמה הם לא מחבבים אותו. לאחר מכן הוא שואל את מאיר עם מה הוא חזר. הוא משיב שהוא קיבל את הסיר כיוון שאין אורז, ואז גי\"ז חושף את הבלוף ומגלה שדווקא יש אורז ובשפע, רק אש אין. בשלב הזה מאיר מבין ששיקרו ורימו אותו, ואפילו עם מוחו העקר (העקרות האמיתית בעקרות בית), הוא מצליח להבין שכדאי לו להישאר במקומו לעת עתה. כך או כך הוא מועמד להדחה, אבל לפחות שם יש שעירים אחרים לעזאזל, הוא יודע.


בסיכום המשימה, משהו עם עמודים ומים, זוכה השבט המנצח בפרס נוסף, מתנת יומולדת לגיא: סלסלת כיכרות לחם וחמאה. כדי לא לצאת מופלים, בארו סוף כל סוף זוכים באש.


לאי הגלות נשלחים מיכל ואריק, שבמשימה שלהם נלחמים על הרמז וגם על תוכן שיווקי. אריק זוכה בשוקולד ומקבל רמז עבה מגי\"ז: \"אתה יכול לחלוק עם השבט, עם מיכל, עם מי שאתה רוצה\". אריק לא נורא טיפש (רק מאוד מאוהב), ועל כן הוא עושה בדיוק את זה. הוא בכלל לא אוהב שוקולד (איך יש אנשים כאלו?)


משימת החסינות האישית דורשת תפיסה של בקר נא באמצעות השיניים. דוחה מנשוא. עידן זוכה בפור של קילו על דיוה, ומקבל את החסינות האישית. בכוח שלו הוא מחליט להשתמש כשהוא מתנהג כמו מלך על המחנה עם מלכתו דיוה. אני חייבת להגיד שלמראה זה בשבקין כמעט עושה רושם נסבל.


ובמועצת השבט מעליבים את מיכל ואז מעיפים את סיון, השחר של העונה, שבכתה שקשה לה, וחוץ מזה היא ג\'ינג\'ית.