המסך המפוצל

מנכס לאפס

ויליאם המזעזע, או ספייק בשבילכם, היה לדמות מרכזית נהדרת בעונה השנייה. אך עם הפיכתו לדמות סדירה בעונה הרביעית והלאה של הסדרה, דמותו השתדרגה לכדי סמרטוט שנאחז בעלילה באמצעים תלושים

מאת: Vampyr

פורסם: 04-05-2002
19 תגובות


אחד השירים של הסרט המצוייר "הרקולס" הזכיר לי את ספייק. השיר הוא "From Zero to Hero" (בתרגום לעברית "מאפס לנכס"), ולמה זה הזכיר לי את ספייק? כיוון שאם תהפכו את המשפט ל"מנכס לאפס", תקבלו את כל מהותו של ספייק בסדרה על רגל אחת. אני יודע שהכתבה תרגיז הרבה מעריצים, אבל בבקשה לא לזרוק עליי יתדות ושאר חפצים.

את ספייק, או "וויליאם המדמם" (תרגום שגוי לעברית, כפי שהתחוור לנו בעונה החמישית, שהמילה "Bloody" בעצם מתייחסת ל"מזעזע" - They call him William the Bloody because of his bloody awful poetry), פגשנו לראשונה בפרק "School Hard", כשהוא רומס במכוניתו את שלט "ברוכים הבאים לסאנידייל" ואומר את אחד המשפטים הזכורים ביותר בתולדות הסדרה: "Home sweet Home" (תהרגו אותי, אבל מתי הוא היה בסאנידייל בעבר? ניחא). ואין ספק, עצם היותו הרע העונתי, ביחד עם דרוסילה, הוא אחד הדברים שעשו את העונה השנייה לעונה הטובה ביותר בתולדות הסדרה. אכן – נכס. אבל למרות שנוכחותו המשובחת בעונה ההיא היוותה תענוג מתמשך, אותו הדבר הפך לסיוט מתארך בעונה החמישית.

הכל התחיל כשהחליטו להביא את ספייק לביקור חוזר-חוזר בעונה הרביעית בפרק "The Harsh Light of Day". ספייק, עדיין chip-free, נתן הופעה מוחצת והזכיר לנו למה אהבנו אותו כל כך בעונה השנייה. הפרק היה אחד הפרקים הטובים (מבין רבים) בעונה זו, ועקב הפופולריות הרבה של ספייק בקרב המעריצים, הכותבים החליטו לעשות טוב לכולם ולהפוך אותו לדמות קבועה בסדרה. האמנם "טוב"? כותבי הסדרה היו צריכים לחשוב לפני-כן ולהפנים את הפתגם: כל המוסיף – גורע, שהרי התוצאות היו הרסניות.

הסיוט התחיל בפרק "היוזמה" (לכל הקטנוניים – בסוף הפרק "Wild At Heart") כאשר ספייק נתפס ע"י היוזמה. לרוע מזלו, הוכנס לראשו שבב שגורם לו לכאב נוראי בכל פעם שהוא מנסה לפגוע במזיד ביצור כלשהו (מלבד שדים – עליבות נוראה של הכותבים, שנגיע אליה). בקיצור – הפכו אותו למה שהוא כינה את אנג`ל בפרק "In The Dark" (של "אנג`ל") - a Fluffy Puppy, מכיוון שזו הדרך היחידה שהייתה לכותבים להכניס אותו כדמות סדירה בתוכנית, מבלי שעלילת "באפי נלחמת עם ספייק" תימאס על הצופים. אז נחשו מה – זה חזר אליהם בהפוכה.

נכון, בהתחלה ספייק לא היווה כזה מטרד (במיוחד בפרק "משהו כחול"), ואפילו מצאו דרך הגיונית לשלב אותו בעלילת הסדרה וחיי הסקובי-גנג – היה לו מידע חיוני על הקומנדו המסתוריים. אבל לאחר שזה כבר היה נחלת העבר, איך עוד הוא יכול היה להשתלב בסדרה? אז הכותבים עשו חושבים (ועוד חושבים) והפגיזו אותנו בעלילה קלושה – הפלא ופלא, ספייק יכול לפגוע בשדים. ייפי! עכשיו הוא יוכל לעזור לחבורה במאבק ברוע!



נעזוב לרגע את שזה ממש טיפשי שהוא לא יכול לפגוע ביצורים אנושיים, אבל בשדים כן. מה? השבב יכול להבדיל מתי ספייק עושה רע לאנושות או מרביץ ליצור אנושי, ומתי הוא עושה טוב לאנושות בכך שהוא פוגע בשד? Come On. רגע – יוסטון ווי האב א פרובלם. הוא עדיין רע. לא הגיוני שהוא יעזור לסקובי גנג אם הוא רע. אז נכון, לאורך העונה הרביעית הוא באמת לא עזר לחבורה, אבל הכותבים הבינו שבלי הקונספט הזה, אין לו מקום בסדרה (דבר שהוכח בשלושת הפרקים הראשונים של העונה ה- 5, בהם הייתה לו רק סצינה אחת בפרק), ולכן החליטו מהפרק הרביעי של העונה לעצבן אותנו (בעיקר אותי!) וגרמו לספייק להתאהב בבאפי, ובכך לגרום לו לרצות לעזור לה.

אגב, באותו פרק בו ספייק מבין שהוא מאוהב בבאפי, הוא גם מנסה להרוג אותה. למה באפי לא שיפדה אותו לאחר מכן? הנה התירוץ העלוב שהכותבים סיפקו לנו לכך ע"י ווילו: "It’s ooky. We know him, we can’t just let him poof himself" (או לעשות את זה בעצמם. זוכרים את ריילי בפרק "Into the Woods" בה הוא משפד את ספייק עם יתד? חשבתי שסוף-סוף שהסיוט נגמר, אך התברר לי שהכותבים פחדנים, והיתד היה מפלסטיק). קלוש.

אני לא יודע מה אתכם, אבל ספייק פשוט הרס את ההנאה שלי מהעונה החמישית (מזל שיש את גלורי). כמה פעמים אפשר לראות את באפי פותחת את דלת הקבר של ספייק במחץ, מרביצה לו, לאחר-מכן מבקשת ממנו טובה, בלה בלה בלה... נמאס! ההתאהבות של ספייק בבאפי מהווה עלילה תלושה אפילו יותר מהשבב הטיפשי. כמו שאמרתי – חזר בהפוכה.

ואומנם, לא הייתי כה נרגז אם היה מדובר באיזו עלילת משנה, אלמלא העניין השפיע על פרקים שלמים, כאלה עם פוטנציאל אדיר, כגון Crush, ולכן זה כל כך מ-עצבן אותי. אני אישית חיכיתי ל"קראש" עם ציפיות מכאן ועד לממד הגיהינום הקרוב. שמעתי שדרוסילה באה לבקר וכבר דמיינתי לי פרק מופלא בארומת העונה השנייה. אך כגודל הציפיות - גודל האכזבה. כל הפרק עסק באובססיה המעצבנת של ספייק לבאפי, והרס את כל ההנאה. מזל שדרוסילה הייתה שם ("Yes, please. I like that game much more"). ובכלל לכל אורך העונה, מורגש היטב שנוכחותו של ספייק לצד הסקוביז ומעורבותו בחייהם איננה טבעית, אלא מאד מאולצת ולא נחוצה. אכן – אפס. וזה מאד חבל, כיוון שהעונה החמישית יכלה להיות העונה הטובה ביותר בתולדות הסדרה, אילולא זה.

מה יהיה עם ספייק בהמשך? אינני יודע, אך כולי מלא תקווה שיפתרו כבר את הבעיה אחת ולתמיד. לדעתי, מיסטר פוינטי יכול לשמש פתרון נפלא.