המסך המפוצל

60 נגד 30

איך קרה ששתי סדרות עם קונספט דומה עלו בו זמנית באותה הרשת? מה זה \"רוק 30\"? והאם היא בכלל שווה משהו?

מאת: רועי רז

פורסם: 07-03-2007
28 תגובות
עונת הסתיו היתה מאז ומעולם עונת המלחמות בין רשתות הטלוויזיה בארה"ב. הרבה סדרות חדשות שעולות בסמוך לחודשי הסוויפס גורמות לכך שכל רשת צריכה להוציא מעצמה כמה שיותר, ותנאי הקבלה גבוהים יותר מתמיד. כך קורה שבעונה זו ניתן למצוא לא מעט "נפילות" שלא ניתן לצפות אותן מראש.

את הדוגמא הטובה ביותר ל"מלחמה" הזאת ניתן למצוא בעונה הנוכחית, עת שתי סדרות חדשות שעוסקות באותם נושאים עלו לשידור זו לצד זו בלוח השידורים החדש של NBC. מפיקי שתי הסדרות הללו, שעד היום עשו לנו רק טוב, פצחו בויכוח על זכות הראשונים לקונספט של הסדרות שלהם, ויכוח שהאפיל לעיתים על הסדרות עצמן על עלילותיהן המתגבשות. וכך, זו לצד זו, עולות השבוע בערוצי yes Stars החדשים, שניים מהפרויקטים הבולטים של עונת השידורים הנוכחית, "סטודיו 60" ו"רוק 30".

סורקין נגד מייקלס
כנראה שהכל התחיל בבוקר בו שמע לורן מייקלס (יוצר SNL האלמותית ושם מן המניין בספר דברי הימים של הטלוויזיה) שהרשת שבה הוא נמצא כבר 32 שנים אישרה למפיק-על אחר, אהרון סורקין, להפיק ולצלם סדרה שאולי תצליח למשות את הרשת מהבוץ אליו נקלעה בנישת הדרמה מול המתחרות - FOX עם "נמלטים" ו"24", ABC וסדרות הדגל "האנטומיה של גריי", "עקרות בית נואשות" ו"אבודים" ו-CBS ושלל "זירות הפשע" שלה.



אלא שהסדרה שמפיק ומצלם סורקין בעזרתו האדיבה של תומאס שלאמי, ידידו משכבר הימים שחבר אליו בזמנו על מנת ליצור את "הבית הלבן", אמורה להציג לנו את מאחורי הקלעים של תוכנית בידור שמתרחשת בזמן אמיתי, בדיוק כמו התוכנית האמיתית של מייקלס - "סאטרדיי נייט לייב".

בכל פעם שמגיע מפיק-על מהקולנוע למסך הקטן, הציפיות מרקיעות שחקים, בדרך כלל בעוצמה לא ריאלית ביחס להשקעה או לסיטואציה. אחת הדוגמאות הכי בולטות של מי שהבטיח בעבר וגם קיים בענק הוא ארון סורקין, הלא הוא מיסטר "החבר'ה הטובים" של ג'ק (ניקולסון), טום (קרוז) ודמי (מור), וכמובן "הנשיא מאוהב". בגיחה האחרונה שלו קיבלנו את זו ששמה מתחרז עם טקס פרסי האמי, או בשמה הביולוגי, "הבית הלבן". לכן צפוי ואף נדרש שסורקין יראה את יכולתו בסדרה עם קונספט שונה מעט, משפטי ונפוח פחות (אבל רק קצת).

העובדה שב"סטודיו 60" העלילה סובבת סביב תוכנית מערכונים המצולמת בלוס אנג'לס, גרמה ללורן מייקלס להתעצבן כל כך, עד שהוא איים על קברניטי NBC שאם לא ייתנו לו לצלם סדרה משלו שתתבסס על אותו נושא (מאחורי הקלעים של תוכנית מערכונים) הוא יעביר את "סאטרדיי נייט לייב", ספינת הדגל של NBC בשבת בערב, לרשת אחרת. ב-NBC לא מיהרו להתקפל, ורק אחרי חודש, שהוא זמן נצח כשאתה רוצה להתחיל לצלם תוכנית, אישרה הרשת למייקלס - בהחלטה לא ממש רציונאלית - לצלם תוכנית שהלוקיישנים שלה יהיו די דומים לזה של מיסטר סורקין (חדרי תסריטאים ומשרדי הנהלה למיניהם). בהתחשב בעובדה שהסדרות החדשות הללו אמורות לתת תשובה לסקופילד, קרוזו ומרדית גריי אז ההתחלה לא היתה ממש מבטיחה.

לצורך הפקת הסדרה גייס מייקלס את טינה פיי, הכותבת הראשית במשך שבע השנים האחרונות (1999-2006) של התוכנית זוכת האמי ואחראית גם על "ילדות רעות". פיי כיכבה כחברת צוות בתוכנית לצד וויל פארל, ג'ימי פאלון וטרייסי מורגן, ואף הגישה לצידו של ג'ימי פאלון (ולאחר עזיבתו, לצידה של איימי פוהלר) את ה"Weekend Update", מבזק החדשות הסאטירי שנחשב לגולת הכותרת של התוכנית. פיי היא גם האישה הראשונה בהיסטוריית התוכנית ששימשה ככותבת ראשית.

כך קיבלנו שתי תוכניות, שעליהן חתומים שני מפיקים עם פסלוני אמי בארון. יש כאן הרבה במשותף, אך עם זאת גם הרבה קווים שאינם מקבילים, שכן האחת מנסה לתת פרשנות דרמטית לעסקי השעשועים, בעוד השנייה מנסה ליצור פארסה עאלק מגניבה מהתחום; אחת מציגה קאסט שכולל אול-סטארים עם קבלות, ואילו השנייה מביאה בעיקר את קרובי המשפחה שלה מהבית.

ניו יורק, ניו יורק
אז לפי המסורת, "רוק 30" היא בעצם קומדיה ניו-יורקית תזזיתית שרצה בצבעים ובקולות של התפוח הגדול לאורך כל הפרקים. האולפנים בהם מוחם הקודח של תסריטאי "30" עובד שעות נוספות והמקום בו מתרחשת רוב העלילה הוא בניין רוקפלר (ושם התוכנית נגזר מהכתובת - רחוב רוקפלר פלאזה 30). ראיתם כמה נחמד מייקלס יכול להיות כשהוא רוצה? פליטי SNL רק צריכים להחליף קומה בבניין שהם הטריפו בו את כל העולם והנה הם חוזרים לדינאמיות הכל-כך מוכרת, שעובדת בצורה מעולה ועקבית.

הפיילוט מתחיל כשליז למון (טינה פיי) שאחראית על תוכנית מערכונים עם קונוטציה נשית מובהקת ("Girlie show") מקבלת בהנחתה את הגעתו של מנהל הרשת החדש ג'ק דונגהי (אלק בולדווין) כדי לנהל ביעילות את ההפקה. הכיף מתחיל כשדונגהי טוען ש"לפעמים צריך להרוס משהו מושלם רק כדי להפוך אותו לשלך" ומתחיל במסכת שינויים מאסיביים בהתנהלות התוכנית - הוא נכנס לישיבות של החברים התסריטאים של טינה רק כדי "להתקרב אליהם", הוא מחליט לשנות את קהל היעד של התוכנית, והשינוי המהותי ביותר הוא הבאת שחקן חדש לקאסט הסדרה - טרייסי ג'ורדן (שהוא בעצם טרייסי מורגן, שממש אוהב את השם שלו), שאמור להוות את העוגן הראשי החדש בתוכנית. ההגעה של דונגהי וג'ורדן היא דרמטית, שלא לומר הרסנית, עבור למון, אבל לא פחות עבור ג'ינה מרוני (ג'יין קראקובסקי, בוגרת "אלי מקביל") שהיתה הכוכבת הראשית של התוכנית. וכך מחליפה התוכנית את שמה ל-"Tracy Jordan Show" והבלגאן חוגג.



בין שחקני המשנה ניתן למצוא פליטת SNL נוספת, רייצ'ל דראץ', שכיכבה בפיילוט המקורי, אך הוחלפה בקראקובסקי, ובמהלך הסדרה היא מגלמת תפקידים שונים; את סקוט אדסיט ("מונק"); וכן הפתעה נעימה בדמותו של דין ווינטרס, הלא הוא ריאן אוריילי הידוע לשמצה של "אוז", אשר מפליא באיכויות קומיות שלא יביישו את הטובים ביותר כאשר הוא מגלם את בן זוגה של ליז.

מעניין ביותר היה הזיווג בין אלק בולדווין ולורן מייקלס. על אף שבולדווין מוכר יותר כשחקן דרמטי, או לכל היותר שחקן של סרטי אקשן, הוא לא זר לעולם הקומדיות בכלל ולתוכנית של SNL בפרט. בולדווין שימש כמנחה אורח ב-SNL מספר לא מבוטל של פעמים, כאשר היחיד שהצליח לעבור את מספר ההופעות שלו (13) הוא סטיב מרטין, שמחזיק בשיא הפעמים עם 18 הופעות.

לטעמי מדובר בסדרה נהדרת שלא מעייפת לרגע (אולי כי מדובר ב-22 דקות). נותר רק לקוות שהיא תשרוד את עונתה הראשונה.

אז 60 או 30?
האחת מלוס אנג'לס והאחרת ניו-יורקית. הראשונה מתהדרת בהמון סאטירה צינית שמשולבת לעתים בנונסנס כאשר האחרת מעדיפה לחטט בקרביים של אמריקה אבל עם קריצה. האחת סקסית ולאחרת הרבה יותר סקס אפיל.

הן "רוק 30" והן "סטודיו 60" עוסקות באותו הנושא, אבל כל אחת מהן עוסקת בו מזוויות אחרות לחלוטין, דבר המושלך בקורלציה מושלמת ע"י המפיקים שלהם, שהאחד גזר על עצמו חיי טלוויזיה ציניים סאטיריים והשני מביא את הגישה הכבדה אך האלגנטית יותר. כל אחת מהסדרות מתברכת בצוות שחקנים וכותבים שלא יבייש את הסדרות הגדולות באמת, ושתי הסדרות ראויות לצפייה.

אז אם הן כל כך טובות, מדוע הן לא מצליחות? מול "סטודיו 60" אפשר למצוא את בלשי זירת הפשע של מיאמי. כנראה שאמריקה מעדיפה לראות את קרוזו בדיכאון הפרטי שלו על המסך מאשר לצפות בביקורות נוקבות במסווה של קיטורים של מאחורי הקלעים. מה גם ש"סטודיו 60" משודרת אחרי "גיבורים" המטאורית וכנראה שאחריה הצופים מאמינים שאפשר רק לרדת. התוכנית קיבלה אישור לצלם עד סוף העונה, אולי במגמה לשנות את הסטאטוס הנוכחי (בין 6-8 מיליון צופים מדי שבוע).



לגבי הבייבי של טינה וטרייסי הדעות חלוקות. כרגע, משודרת "רוק 30" ב-21:30, מול "האנטומיה של גריי" על 22 מיליון צופיה, אך למרות המאבק הקשה היא אינה נמצאת בסכנת ביטול רשמית. בקרוב תקבל הסדרה שיבוץ חדש, 21:00, אחרי "המשרד", בגלל הערכות שמייקל, דוויט, ג'ים ופאם יהוו ליד-אאוט מתאים יותר מאשר "סקרבס" (שתעבור ל-21:30). "רוק 30" תסיים בכל מקרה את עונתה הראשונה, וההחלטה אם לחדשה לעונה נוספת תיקבע על סמך הנתונים שתשיג במשבצת החדשה. כמו כן, מכיוון ש"רוק 30" מופקת ע"י NBC-יוניברסל עצמה, יש לרשת אינטרס נוסף לשמור עליה, בניגוד ל"סטודיו 60" שמופקת על ידי וורנר, שמקבלת מ-NBC סכומים ניכרים (רק הפיילוט עלה 7 מיליון דולר). סיבה מרכזית לאי-ביטולה של "סטודיו" עד כה היא פתיחת החוזה מול "וורנר" והפחתת העלויות למחצית (כ-3.5 מיליון דולר לפרק "בלבד").





"סטודיו 60" נפתחה שלשום בערוץ yes Stars 1.
"רוק 30", ימי רביעי, החל מהערב, בשעה 22:30 ב-yes Stars 3.