10. עוד עונה, חמישית במספר, של "24" הסתיימה השבוע, ועשתה זאת בפרק סיום סוער, לאו דווקא מבחינת האקשן הפיזי. זה התחיל עם סצנה מותחת וטעונה כשג'ק מנסה לחקור את הנשיא לוגאן, ונוכח לדעת שהוא פשוט לא מסוגל לחסל את מי שאחראי למותו של פאלמר, המשיך עם התרגיל המופלא שעשה לו ג'ק, כשהשתיל עליו את מכשיר ההקלטה הקטנטן, מביא סוף סוף למפלתו של האיש החזק בעולם בגלל השיחה עם אשתו (ג'ין סמארט במפגן משחק מדהים, לאורך כל העונה), והסתיים עם הסינים. או! מיי! גאד! הסינים! הם חזרו! והספינה בסוף! "24" ממשיכה להוכיח שכוחה במותניה, והעונה החמישית לא היתה חלשה מקודמותיה. מה יהיה בעונה השישית?

עוד 10. ככל שהעונה מתקדמת, נראה שמדובר באחת העונות הגדולות ביותר של "המגן". הפרק אמש, עם החקירה ההולכת ומתהדקת על ויק ואנשיו, במה שעושה רושם כמו משהו שהפעם ויק לא יוכל להתחמק מזה, ועם המרדף אחר הרוצח של התינוקת בת השנתיים, שהוא בכלל לא ידע שהיא הבת שלו (והפיצוץ במהלכו), היה - שוב - פרק גדול ונפלא, שאי אפשר היה להסתכל עליו ולנשום בו-זמנית. ואז, כשנדמה היה שכבר ראינו הכל, באה הסצנה בסוף עם קלודט והשאירה אותנו עם גרון חנוק, ועם תפילה אילמת לשלומה. סדרה נפלאה.

10 נוסף. זה עוד לא היה לנו ב"האוס" - תעלומה שנשארת גם אחרי סיום הפרק ונמשכת אל חלק נוסף שישודר רק בשבוע הבא. תגידו לי, איך אפשר לחכות שבוע שלם כדי לגלות אם האוס והצוות המצומצם שלו יצליחו למנוע את מותו הצפוי של פורמן (ואולי גם את של קמרון, לכו תדעו)? בחלקים מסוימים של הפרק אמש, הוא היה ממש מפחיד - התקפי הצחוק הבלתי נשלטים של פורמן, הטירוף בעיניו ובעיני החולה הראשון, הרגע בו פורמן מנסה להדביק בכוונה את קמרון. כבר מזמן לא ראיתי את האוס כל כך מודאג - ברצינות - לשלומם של רופאיו. אף פעם לא ראיתי אותו מביע מרמור על התפקיד הקשה שהוא והצוות שלו צריכים למלא בבית החולים (בהשוואה לתפקידו הסטרילי-משהו של וילסון). פרק מרתק ומעניין, שהעלה כמה נקודות מאוד מעניינות למחשבה ולניתוח.

10 אחרון. משפחת המאפיה הקשוחה של "הסופרנוס" עמדה השבוע בפני דילמה קשה - איך להתמודד עם המידע החדש על ויטו. "תחסל אותו", זעק סילביו (או שמא היה זה פולי, דווקא). "כן?" צעק עליו טוני בחזרה (כי הרי הכל שם הולך בצעקות), "ומי יטפל במשפחה שלו? בילדים?" - כי למרות הקשיחות המאפיונרית, יש בטוני רגישות מסוימת למשפחתיות. אם מישהו פוגע פיזית במשפחה המורחבת - אם זה בהלשנה ל-FBI, או בניסיון לעבוד עליו בעניינים כספיים, או אם הוא סתם מעצבן את טוני - אין שום בעיה לחסל אותו, אבל אם מדובר רק על נזק תדמיתי, האם זה שווה את זה? ויטו לא מחכה לשמוע את התשובה. הוא בורח ומגלה את השלט "תהיה חופשי או תמות" בחנות מקרית אליה הוא נכנס. ואנחנו ממשיכים לקבל טלוויזיה מופתית, סוחפת, מרתקת ונפלאה.

9. "סמולוויל" סיימה עונה בפרק עמוס באפקטים מיוחדים מגניבים, שאפילו היה מרתק. עם ספייק אחד מטיס את המטוס של מרת'ה לאבדון, ספייק אחר שעוזר ללקס להפוך לזוד, וקלארק קנט מסכן אחד שצריך גם להציל את בני האדם מאימת הזוד והפסקת החשמל, וגם להציל את עצמו מחיי נצח בשני-מימדים. יופי של קליף-האנגר, למען האמת, שהגיע בסיומו של יופי של פרק.

8. איזה כיף. יש לי חברים חדשים - אפולו, בומר, היילו, סטארבק. הם מגניבים, כי הם טייסי קרב מוכשרים ואמיצים עם מוסר גבוה. ואפילו יש שם רובוטים. כן, אפשר להגיד שהתמכרתי ל"בטלסטאר גלקטיקה". קצת קשה לא, אחרי משהו כמו עשרה פרקים בתוך ארבעה ימים (ועל כך בהמשך). הרעיון הכללי של הסדרה הזאת הוא טוב, גם הביצוע בסדר, אם כי הוא לא חף מבעיות. קודם כל, מה נסגר עם כל הפאתוס הזה? כמה אפשר? "לכו תעשו ילדים, אנחנו חייבים להציל את האנושות". אז כן, יש בזה משהו מאוד מרגש, אבל נראה שמגזימים קצת יותר מדי. אם להתייחס קצת גם לפרקים עצמם, אז ארבעת חלקי המיני-סדרה היו יכולים להיות טיפה יותר טובים, אם היו מקצצים מהם כמה סצנות ארוכות מדי. אבל בגדול - כל העסק שם מאוד מעניין. לגבי הפרקים שבאו אחר כך - בדיעבד הסתבר לי שאהבתי את "חרטה" (הפרק שלוקח אותנו אל מותו של אחיו של אפולו), אם כי במהלך הצפייה קצת סבלתי ממנו (יותר מדי ייסורי מצפון מתסכלים). הפרק עם האסירים המורדים היה קצת קלישאתי, אם כי הוא העלה כמה סוגיות מאוד מעניינות. בכלל, אפשר למלא ממיר שלם בדיבורים על עשרת הפרקים שכבר שודרו, אבל אנחנו לא נעשה את זה, מן הסתם. בסיכומו של דבר אפשר להגיד שאם הסדרה הזאת גרמה לי להקדיש לה משהו כמו שבע שעות צפייה השבוע, אז כנראה שהיא כן הצליחה במשהו.



7. צמד פרקי סיום העונה השלישית של "NCIS" ששודרו השבוע, לא היו מבריקים או יוצאי דופן במיוחד משאר פרקי העונה המוצלחת. אך הם כן שפכו אור חדש על חייו הקודמים של גיבס - דמות שנשארה אניגמתית ומסתורית במשך שלוש עונות הסדרה. לכל אורך העונה הושתלו רמזים לגבי אשתו הראשונה של גיבס ובתו, אולם רק בפרקים אלו גילינו מה באמת קרה להן, וכיצד גיבס נקם את מותן - כמו תמיד, ע"י כיפוף החוקים והנהלים. שוב מוכיחה הסדרה כי הצד החזק שלה הוא ההתמקדות בדמויות, ופחות בעלילות המתח (הקלושות למדי, יש להודות) של מאבק ברוצחים וטרוריסטים. הקטע בו גיבס לומד מחדש אודות אירועי ה-11 בספטמבר, הגורמים לו להקיא את נשמתו, היה עשוי מצוין. וקטע הסיום המרגש, בו נפרדנו (כנראה לתמיד) ממארק הרמון כשחקן הראשי בסדרה, הזכיר את סיום עונה שנייה, בו נפרדנו מסשה אלכסנדר (קייט). האם זה אומר שהיפרדות משחקן ראשי תהפוך לגימיק קבוע בכל עונה? ימים יגידו. שתי הערות קצרות: זיוה (קוט דה פאבלו) יודעת לדבר אנגלית, ערבית, טורקית, צרפתית וספרדית. אז למה דווקא כשהשחקנית (הצ'יליאנית במקור) מדברת בעברית (שפת האם של הדמות), היא נשמעת כמו מכסחת דשא מקולקלת? אי אפשר היה לעבוד איתה קצת על המבטא? לקינוח, קיבלנו בפרק רפרנס משעשע לסדרה הקודמת של מייקל וות'רלי (טוני) "מלאך שחור", ולעובדה שהיה מאורס (במציאות) לכוכבת הסדרה ג'סיקה אלבה. רק שהרפרנס התפספס לחלוטין בתרגום לעברית, ככל הנראה ע"י מתרגם שלא ממש הבין את הבדיחה. חבל (ניר תל-אור).

אין 6 השבוע. ככה זה כשיש ארבע עשיריות.

5. "השיר שלנו 3" הסתיימה השבוע בקליף האנגר מצחיק-משהו, ובפרק סיום גרנדיוזי שכלל מופע יום-עצמאות ענק אחד (אנחנו בכלל בחופש הגדול עכשיו, לא?), במה מגניבה של "כוכב נולד 4" ש"הושאלה" לצרכים אחרים, צביקה הדר תזזיתי אחד, נינט מזמרת אחת, שני אנשים שסופגים בגבורה כדורי אקדח, וים של תסריט הזוי, מהנה, ולא אמין לחלוטין. נתראה ב"השיר שלנו 4"? אולי.

4. אני צופה קבוע בסדרה "האנטומיה של גריי". אני יודע שיש חיה כזאת שנקראת "פרק הסופרבול". אני אפילו יודע שמדובר בפרק כפול ומסעיר, שחלקו הראשון גרף מספר שיא של צופים. מעבר לזה, אני לא יודע כלום, ואני לא רוצה לדעת כלום. אני לא רוצה לדעת מה עומד להיות "הקטע" של הפרק, כלומר מה הופך אותו למיוחד. זו גם הסיבה שאני משתדל להימנע מהפרומו החדש (והמושקע, כך שמעתי) לפרק הזה. אפילו שאלתי אנשים שכבר צפו בפרק אם כדאי לי - חרד ספוילרים ידוע - לצפות בפרומו או לא, והובהר לי חד-משמעית שהתשובה היא "לא". אז בסדר, אני אנסה להמשיך ולהתנזר מהפרומואים הללו. אלא שהמינון לפרומואים הללו הוא כל כך גדול (בכל הערוצים, אפילו בערוצי הסרטים של yes, ואפילו בערוץ 3 ב-yes), שאי אפשר לזפזפ / לחכות לתוכנית אחרת / להשאיר את הטלוויזיה פתוחה על ערוץ כלשהו אחרי שסיימתי לראות משהו אחר - מבלי לראות קטעים קטנים מהפרומו הזה. אז במשך ארבעת הימים האחרונים שרדתי ונמנעתי מהפרומו הזה (שאני בטוח, אגב, שמדובר בפרומו יפה ומרגש, כמו שב-yes בהחלט יודעים לעשות), אבל המשימה הזאת היא נורא קשה עבורי, ונותרו לי עוד שלושה ערבי שידור שלמים לשרוד, לפני שאוכל לראות את הפרק עצמו. אז בסדר, אני לא מצפה מ-yes לא לעשות פרומואים, ואם בעבר היתה לי תקווה שהאנשים שמכינים את הפרומואים יידעו לא לשים בהם ספוילרים, אז היום אני כבר קצת פחות נאיבי (אני עדיין טוען שזה נורא ואיום כשזה קורה), אבל באמת שלא חייבים לשים את הפרומו הספציפי הזה בכל ערוץ בכל הפסקת פרומואים. התחשבו גם בצופים הקבועים שלכם, גם אנחנו קיימים.

3. אז יפה שהבאתם את "גלקטיקה", yes, אבל באמת שאני לא מבין את ההיגיון לשדר שני פרקים ביום, ועשרה פרקים בשבוע. בתור מישהו שאוהב טלוויזיה קצת קשה לי לצרוך פרקים חדשים בסדרות במינון כל כך גבוה, ובסיום הצפייה בפרק השביעי בתוך שלושה ימים, הרגשתי סוג של רוויה. מרתונים נועדו לשידורים חוזרים ולא לשידור ראשון של סדרה, גם אם היא מוצלחת.

2. ואם כבר "גלקטיקה", קשה להתעלם מהתרגום המחפיר (לפחות בפרקים הראשונים). מעבר לעניין תרגום השמות (סטארבק כאיילת כוכבים, בומר כפצצה, ועוד המצאות מוזרות), התרגום עצמו מזעזע. כך הפך "Petty officer" ל"קצין קטנוני", "מעגן ראגנר" הפך ל"מעגן הסיירים", ו-"Small weapon storage" הפך ל"מחסן נשק קטן", במקום "מחסן נשק קל". עבודה חובבנית לחלוטין (Merlin).

עוד 2. הסרט "מטריקס רבולושן" התחיל בערוץ הראשון בשעה 23:00, חצי שעה לפני מועד השידור המקורי. אז יש שיגידו שעדיף בכלל לא לראות את הסרט הזה, אבל מי שרצה וסמך על הפרסום - פספס חצי שעה ממנו. חבל. (Mr. Wings)

1. בישראל 10 החזירו את סדרות הרכש. "ER" חזרה לחמישי, "אבודים" חזרה לשני. הכל בסדר, נכון? רגע, אבל ER"" לא התחילה בחמישי, עברה לשבת, חזרה לחמישי ואחר כך חזרה לשבת כי "ללא עקבות" החליפה אותה שם? אז לאן נעלמה "ללא עקבות" ללא עקבות? ו"אבודים" לא התחילה בשלישי, חזרה לראשון, חזרה לשלישי ורק עכשיו קיבלה יום שידור חדש - שני? או שאולי גם בישראל 10 פשוט שכחו מה שודר ומתי? בושה וחרפה. אפילו אין טעם להתחיל לדבר על החשיבות של ימי שידור קבועים. בישראל 10 לא יודעים מה זה יום שידור.




עוד 1. אבל הדבר הכי נורא היה הספוילר האכזרי במוסף "פרומו" של מעריב ל"האו-סי", בשורה הראשונה של האייטם על הסדרה. "עכשיו כשכולם יודעים ש...". באמת? כולם יודעים? בדקתם איזה פרק שודר בארץ? או שאולי מבחינתכם כולם מורידים פרקים מהאינטרנט? חוצפה ממדרגה ראשונה.


בשולי הממיר
פתאום שמתי לב שב"סקרבס" מופיע (פרק שני ברציפות) השחקן ג'וש רנדל, ד"ר מייק ברטון מ"אד", בתור ג'ייק, מושא האהבה החדש של אליוט.

ב"עכשיו טורי" התארחה וופי גולדברג כמאמא בל, מעין מתקשרת / כוהנת וודו שעזרה לטורי להיפטר מהג'ינקס (assafTV).

ב"כריסטין הישנה" הופיע אנדי ריכטר כסטן.

שבת לפנות בוקר, אני בוהה ברירן של "גראהם נורטון" וקייטי הולמס מתארחת ומדברת על האודישנים שעברה בזמנו ל"דוסון קריק". היא מספרת שאמרו לה שהתסריטאי של הסדרה הוא גם התסריטאי של הסרט "מסך". לקח לי כמה שניות לקלוט שהיא מדברת על הסרט "צעקה" (assafTV)