המסך המפוצל

באנו למילואים

כל המרכיבים לסדרת איכות כאן: השכול, רוחות מלחמה, ישראליות. אז מה אם זה יוצא קצת מיינסטרים?

מאת: ולדי דבוייריס

פורסם: 11-03-2005
26 תגובות
אני לא הולך להתווכח כאן על כשרונם של האחים ברבש להפיק סדרות איכות. הרי כולנו יודעים עוד מאז "טירונות", שהם סוג של רוברט אלטמן ישראלים - מפיקים תוצרת רבת פעלים ומשתתפים, אשר נועדה לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו. אז מה אם זה יוצא קצת מיינסטרים? הרי כולנו, בסופו של דבר, ישראלים רגילים למדי. רגילים לפחות במידה שתאפשר לנו להבין שכשאומרים "מזגן טבעי" - הכוונה היא לחורי אוורור בית-השחי של מדי ה-ב`.

ואכן, המיינסטרים פשה בכולנו החל מהרגע הראשון של הסדרה, משום שכמו כל סצנה ישראלית מרגשת - גם הסצנה הראשונה נפתחה בבית-קברות צבאי. אנחנו אוהבים את החיילים שלנו, מסתבר, כמה שיותר מתים. זה מוסיף לנו לפאתוס, לפטריוטיזם, לאגו הלאומי, לספור כמה מבחורינו הטובים ביותר איבדנו, בלי לחשוב לרגע בשביל מה. מי שלא מאמין לזה, שילך ל-"Forever" של ניר הוד, ואז יחזור לפה דומע ורועד מעוצמת הרגש. אז אם ב"טירונות" נזכרו החיילצ`יקים למות רק בפרק האחרון - כאן פגשנו את המת הראשון בסדרה כבר בסצנה הראשונה, ורוחו ככל הנראה תנשב מעל פני המים עד לסופה.

כמה נפלאה היא ישראליות זו, כמה נפלא האתוס הצבאי, וביחוד לצליליו של שיר הנושא מפיו של רמי קליינשטיין, שאבא שלי תמיד אוהב לקרוא לו "גאון השיר הישראלי", ואני אף פעם לא יודע אם הוא מתכוון לכך באמת - או שמא אירוניה דקה משתקפת מדבריו. שכן שירו של קליינשטיין מלא בקלישאות עד אפס מקום, ולעתים נדמה שמה שמפריד בין קלישאה אחת לשניה היא רק מילת קישור. הנה לכם מדגם מייצג: "רוחות מנשבות", "הכתובת על הקיר", "כותב לך רק כמה שורות", "כך היה וכך יהיה", "גם בלי לדעת למה איך ומה", "עוד נצעד בדרכי החכמה", "רוחות מלחמה", "עוברות שנים ללא תשובה", "לפני שאלך" וכו` וכו`. אכן, גאונות! עכשיו אפשר בהחלט להבין למה רמי קליינשטיין ויאיר לפיד חברים כל-כך טובים (זהירות, חלפה פה עקיצה).



אפילו אישה רוסיה הביאו. עבורנו, בהיותנו ישראלים, מתחלקת הרוסיה במהותה לשתי דמויות - הרופאה / מהנדסת שעברה הסבה לקופאית בסופר, והמזדיינת. שתי הדמויות הנ"ל יכולות לבוא בישות אחת או בישויות נפרדות, אך הן מן הסתם תופענה מתישהו. טוב עשו הברבשים שלפחות לא הציגו את תמרה (דמותה של מרינה שויף) כנלעגת ונחותה, אלא העמידו אותה בעמדת שליטה על המצב - אם כי רבים הישראלים שיסננו "שרמוטה" כשהם רואים כיצד היא דופקת את חברו של בעלה בזמן שהלז נוסע אל הנכר. וכך, מבלי לשים לב, מתבססת עוד ועוד דמותה של הרוסיה כשרמוטה האולטימטיבית, וזאת בלי קשר לעובדה שהיא בכלל עורכת דין ומדברת כמעט בלי מבטא. יש כרטיס מועדון?

"מילואים" היא סדרה מעודכנת עד לרגע האחרון. אפילו בקניון המתקרא נתב"ג הספיקו לצלם סצינה, ועוד ממשיכים לספר לנו בפרומואים שהסדרה עדיין מצטלמת. ממש אופרת סבון. ומה אם תפרוץ מלחמה אמיתית? הרי שייאלצו לצלם את הסדרה עד לסופה לפחות. ואם אחד מהשחקנים יגויס, חלילה, למילואים אמיתיים?! אל דאגה, רבותיי, אף אחד לא יגויס - כי לגייס את תיאטרון צה"ל למילואים זה לא מעניין, והקרביים שביניהם כבר מזמן קיבלו פטור. תסתכלו עליהם, תראו את כרס הבירה ואת החיבה לנשים רוסיות, תראו אוטו אמריקאי המשמיע את אילנית בפול-ווליום, תראו סלולריים קטנים ומעצבנים ואקדחים גדולים - כיאה לישראלים אמיתיים. באמת, איך עוד לא עשו סדרה על מילואים?

והשאלה האחרונה שיש לשאול לפני שנסיים - איפה, לכל הרוחות, אקי אבני?! או שגם כאן הוא ישחק מחבל ערבי?





"מילואים", ערוץ 2 - רשת, יום ד`, 21:30