"רק בישראל" היא תוכנית נהדרת. במיוחד בזמנים אלו, שדווקא מהן נעדרה תקופה די ארוכה, וגם בתקופת שידורה אי אז בשנה שעברה, דאגה תוכנית הסאטירה המשובבת של ארז טל להציג בפנינו את הפוליטיקה המחורבנת שלנו באור מצחיק, לפרוס מול עיננו את מיטב הבייט-סייז הישראלים והחו"ליים שפספסנו ובאמת להנעים לנו את זמן הישיבה מול הטלוויזיה באחת מתוכניות הבידור היותר ייחודיות. היא הביאה לידיעתנו והטביעה בנו מונחים כמו "תצא בחוץ!" (של הרב עובדיה יוסף) ו"ע-שר!" (דליה איציק), נתנה במה לבדרנים חדשים ומצחיקים (אסי וגורי) ובתוכניתה הראשונה לעונה ששודרה אתמול (שישי) כבר הציגה בפנינו את ההמנון הלאומי החדש והלא קשור על סדאם חוסיין והנצחון ברוסיה.

אבל מה, עם כל הכוונות הטובות של התוכנית (נגיד) ועם כל הכבוד לרב-הקומבינטורים ארז טל (שהצליח, בקשריו האישיים הוא הוא ורק הוא) להביא כוכבים להתארחות גימיקית ומקפיצה כמו רבקה מיכאלי ודובהל`ה גליקמן, לא כל דבר יכול לעבור בשתיקה, ואם להיות מדויקים, חזרתה של לימור היא ביזיון טלוויזיוני-בידורי-חברתי-הפקתי-תושייתי-והישרדותי.

כזכור לכם, בסוף העונה הקודמת של "רק בישראל" הודיעה אורנה בנאי על פרישתה מן התוכנית. את זאת חגגו במסיבת פרידה נוצצת ועטורת קונפטי וסלבז, ואפילו נאום מיוחד מראש הממשלה דאז, אהוד ברק. כבר אז התעוררה הבעיה - מי יכול/ה להכנס לנעליה הגדולות של לימור? אבל מכיוון שהעונה הבאה היתה נואו וור טו בי סין, מסתמן שאף אחד לא טרח והטריד את עצמו בשאלה זו, שלא לומר חפש לה תשובה.

לקראת עלייתה של העונה הנוכחית פצחו ב"קשת" ברבי קמפיינים מושכי עין, שכותרתם "מי תחליף את לימור?". בין היתר טרחו ליצר שמועות א-פורמליות (או שאלה נוצרו מעצמן. אי אפשר לדעת) שגרסו כי תקווה, מהצמד "דוד ותקווה", תהיה המחליפה, או אולי בדרניות כאלה ואחרות, ואילו לקראת השקת העונה כבר פורסם בעיתון מעריב כי אורנה בנאי נצפתה באיזור אולפני הפיילוט של "רק בישראל" ושחוזים את חזרתה.

ועכשיו, זהו בהחלט הזמן לומר לארז טל שהעם נקעה רגלו. לא מקובל, פשוט ככה. עושים מסיבת פרידה, מנחיתים בלונים, מביאים קהל צווחני מכרגיל ועושים סוגרן לדמות הארצישראלית-החדשה לימור, ואז, כאילו הקישון לא זוהם מעולם ושנחל באר-שבע לא הוצף לעשר דקות בשבוע שעבר, מחזירים את לימור בדיוק לנקודה שבה היא עזבה. עם אותו הדיבור, עם אותו הבידור, אותה הלימור וחרא על אמנים חדשים ומוכשרים שיכלו להביא קצת דם חדש לטלוויזיה. ממש תחיית המתים הקלוקלת. אז לא, אין לנו שום דבר נגד לימור (אם כי, נו, דמותה קצת נמאסה לאחרונה) וגם אין לנו שום דבר נגד אורנה, אבל לעשות שכזה הדבר זה פשוט לא אחד גדול. לא בוכים על חלב שנשפך ולא מחזירים גווית מן הפח.

הפנקס פתוח והעם רושם 1.


אתר רק בישראל