בחיים, לפעמים, יש דברים שקשה להסביר. קשה להסביר למה התרנגולת חצתה את הכביש, קשה להסביר למה ערוץ הסרטים (4) הפך למגרסת הזבל של ערוצי הסינמה הלוויינים והכבליים וקשה להסביר את הצלחתה העלומה של `שמש`, רבת העמך הישראלית, שעדיין מקשטת ברוב הדר את לוח השידורים שלנו, ושככל הנראה תמשיך לעשות כן לפחות לעוד עונה, עם פרקים ארוכים ומלאי תחכום בהם ששי מדגמן את קולקציית הנצמדים החדשה של פוקימון.

בהתחשב בכל הללו, ובהתחשב בכיכובו הנוצץ של דואניס בתפקיד השטן ב`שמש`, שהיא גם יצירתו, וגם התחשב בעובדה שהוא יהודי - אז אפשר להפיל עליו הכל - הוא מגשים היטב את ייעודו זה בהגישו לנו עוד דובדבן קצפת ישראלי, הפעם "שחר" שמו. שמה.

איתי שגב, בהחלט לא בתפקיד חייו (כי מה יתעלה על תוכנית סיפור הילדים שלו בערוץ 6), עוטה על עצמו שמלה ופאה נוכרייה (שנראית, למרבה החשד או לא, יותר מדי טוב עליו), ומתחזה למור?ה במטרתו לקבל עבודה בבית ספר תיכוני מצועצע, בו המנהל הוא שוביניסט מורשה (אושיק לוי), שמוכן לקבל רק נשים לעבודה, ועדיף כאלה שביקרו בדוקטור סנטר לפחות פעם אחת בחייהן. נשמע רע? גם נראה.

הישראלים, הוכיחה `שמש`, לא אוהבים לחשוב יותר מדי. אוהבים טלוויזיה זולה (סליחה, פשוטה), עם עוגן מתערטלת שפולטת הברה אחת לדקה (וחלילה אם יותר), שד עדתי מרקד (אתי התימנייה השחורה שמדברת בח` ובע` לתפארת הבידורייה הארצישראלית) וצחוק אולפנים מזויף ברקע. גם סיפור עלילה קצר שמסתיים במשפט אלמותי נזעק ("טנצר המאנייק" כפיניש אומנתי) וצביקה הדר, לו דווקא אני רוחש כבוד רב, שמנצח על תזמורת של קומדיית טעויות בשקל.

כמו בשמש גם בשחר, כדי לחבר אותנו למציאות היומיומית, הכאילו יועצת-בית-ספרית מפנינה סטגימות מלוכלכות על השרת, שהוא גם במקרה רוסי ש"צריך לחזור לרוסיה", המור?ה לספורט הוא חרמן מתקרח שבטוח שהוא דודי בלסר, ויש גם מורה למחול (יעל בר-זוהר) עם בגד גוף שלא משאיר מקום לדמיון כהיילייט של ה?פ?ל?י?יה בארגז החול שהם קוראים לו אולם התעמלות. לכל מצטרפת עלילה סבוכה של אגרטל שנשבר, צביקה הדר ככוכב אורח מעלה רייטינג, כהומואיסט מצחיקול שבא להוסיף להומור המשתפך של הסדרה מעוררת הפולמוס, ושגב עם קול ציפציף איכותי. הרי לכם הדבר הבא.

אז זהו שהוא. ממש לא. הגיעו מים עד נפש, וגם לסבלנות (זילות?) הישראלית יש גבול. מעבר לעובדה הכל כך בסיסית שאף אחד, אבל אף אחד לא רוצה לראות או להזכר או לחשוב או לשמוע את המילה "בית ספר" (החל מקהל היעד של הילדים בני ה10 ועד למבוגרים בני 40 שאולי זפזפו בטעות כי חשבו שמתחילה "הבית הלבן") - כמה צבעוני שהוא לא יהיה - ויותר מכך לא לראות את שגב בספנדקס (למעט מזוכיסטים עם קיבה חזקה במיוחד). "שמש" היא `שמש` וכבודה במקומה מונח (אי שם עם סרטי הבורקס של יהודה ברקן), וערוץ 2 הוא ערוץ מסחרי שנעים לו לשדר פרסומות באתנחתא זולה לכל המשפחה ושות`, אבל `שחר`, שעשו ממנה סיטקום מונחה משחק קלוקל ורובי דואניסי, לא תשאר כאן עוד הרבה זמן, כי נמאס מהחרטה הזה, גם לאלה שאוהבים את החרטה הזה.

ואם חשקה נפשכם בהפקה ישראלית צעירה ואיכותית, תעשו לעצמכם טובה ותראו "החבר`ה הטובים" בערוץ 6, שהיא בהחלט הפקה שוות צפייה.