המסך המפוצל

ספיישל: השורה

לכבוד העונה החדשה של "Whose Line is it Anyway?" האמריקנית, ברק דיקמן מציג ספיישל מיוחד: המיטב עד עכשיו

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 08-08-2001
2 תגובות
עם חזרתה של "של מי השורה הזאת בכלל?" האמריקאית בשבוע הבא וכדי להזכיר לאוהדי הקונספט על מה מדובר ולהסביר למי שעוד צריך הסבר במה עדיפה הגרסה האמריקאית על זו הישראלית עם בראבא ותומר שרון המכונה תומש, להלן כמה מהרגעים היותר גדולים בגירסה האמריקאית עם דרו קארי התזזיתי, ריאן, קולין, ווין, בראד, גרג וכל השאר:


זה התחיל כשדרו הכריז על שם המשחק הבא "זמר אפריקני". ויין קם ממקומו, כאילו נעלב משם המשחק. ואז דרו מסביר ש"אפריקה היא ארץ גדולה". גרג ממהר לתקן אותו על טעותו ואומר "שהיא גם יבשת גדולה, אם אתה גיאוגרף". דרו ממהר לתקן את עצמו אבל זה כבר מאוחר מדי. לכל אורך התוכנית מלגלגים עליו כל הארבעה על הטעות התמימה שעשה. במשחק הכובע, דרו שולף פתק "שם ספרו השני של דרו" וקולין ממהר להציע את "ההבדל בין יבשות לארצות"; כשדרו שולף מישהי מהקהל והיא אומרת שהיא מ"מחוז אורנג`", ריאן אומר שזה נמצא באפריקה, וגרג אומר ש"מחוז אורנג` הוא ארץ גדולה", וככה זה נמשך ונמשך כמעט בכל מערכון.




כבר במשחק הראשון קיבל ריאן את התפקיד להכחיש שמועות עקשניות על היותו הומו. לאורך כל התוכנית לא הסכימו שאר המאלתרים להפסיק להזכיר לו את זה, וציינו זאת בכל הזדמנות שרק מצאו לנכון. צ`יפ אסטון, ב"הו דאון" השנאה לגברים, שר:
I don’t really like men myself, that I can tell
But my friend, Ryan, well, he thinks they`re swell
ריאן לא איחר להגיב עם
All the rumors going around are kind of scary
I guess I’m gonna have to stop to shower with drew Carey


קולין: "250 מיליון דולר? זה הכי הרבה שאתם מסוגלים? זה יכסה בקושי את הוצאות המוס לשיער של כוכבי חברים."
ריאן: "יש שמועות רבות על כך שדרו קרי הרוויח 45 מיליון דולר רק בשנה שעברה. האמת היא שאחרי מיסים נשארו לו בקושי 30 מיליון. אדם חייב לאכול!"
קולין: "קדימה אנשים, לתרום! לכם קל ללכת לעבודות הקלות שלכם מתשע עד חמש במכרות, אבל האנשים המסכנים האלה צריכים לקיים ראיונות! הם נאלצים לתת חסות למוצרים שהם אפילו לא משתמשים בהם!"


ברד הוא סופר-רבי שמנסה להילחם ביתושים, אז הוא קורא לעזרתו את ריאן "האיש שפוחד מהכל", וכשזה לא עוזר הם קוראים לקולין "קפטן קלישאה" שמגיע ומתנצל ש"מוטב לאחר מאשר לא להגיע לעולם" ומוסיף ברוב חוכמה ש"יתוש שעוקץ הוא אחד מהיהודים". בשלב הזה לא ברד ולא ריאן מבינים למה קולין התכוון. למעשה גם קולין לא ממש מבין למה הוא התכוון, אז ברד מנסה לצאת מזה עם "אתה יכול להגיד זאת שוב, תבורך המזוזה שלי"
ריאן, מבוהל לחלוטין: "אמא`לא, מה זאת מזוזה?"
קולין: "הדשא תמיד ירוק יותר".
ואז, כדי להציל את המצב מטירוף יתר מגיח ויין כרקדנית גוגו חסרת קורדינציה ומתחיל לרקוד, ליפול ולפגוע בעצמו ובכל השאר.
ברד, לאחר שויין נופל לרצפה מאחורי הקלעים: "ולחשוב שהייתי בבר מצווה שלו".


ריאן וקולין, מבצעים מערכון בסגנון "פילם נואר". ריאן מגיע למסעדת מזון מהיר בחיפוש אחר ההמבורגר ממלטה.
קולין: (למצלמה) "את ההמבורגר ממלטה אני כבר מחפש קרוב לשלוש שנים. כל הרמזים הובילו למקום שכוח אל זה. הגיע הזמן שאשיג זאת". (לריאן): "אפשר לקבל צ`יפס?"
ריאן: (לקולין) "אתה רוצה צ`יפס עם זה?"
קולין: (למצלמה) "בזמן שהוא הכין את הצ`יפס, הגיתי במוחי תוכנית מבריקה להשיג ממנו את מיקומו של ההמבורגר ממלטה". (לריאן) "איפה ההמבורגר ממלטה?"
ריאן: (למצלמה) "לא ידעתי אם לגלות לו או לא. לא ידעתי אם זה חלק מתוכנית מתוחכמת או שאלה פשוטה". (לקולין) "סליחה?"
קולין: (למצלמה) "הוא שיחק איתי כמו שהוא טיגן דגים". (פתאום הוא קולט שלמשפט אין שום משמעות. הוא חושב קצת וממשיך לדבר למצלמה) "אני לא יכול להיות יותר ברור מזה... ואז ראיתי את גרגירי השומשום על חולצתו". (לריאן): "יש לך גרגירים של שומשום על החולצה... אהה! ההמבורגר ממלטה!!"
ריאן: (לקולין) "אני מניח שתפסת אותי". (למצלמה) "ידעתי מי הוא היה. עובד ממורמר שעבד פה לפני חמש שנים". (לקולין) "הוא שלך. תפסת אותי".
קולין: (למצלמה, לאחר שרואים בבירור שהוא לא יודע לאיפה לקחת את זה) "זה נראה קל מדי. יותר מדי קל. ואז הוא עשה משהו לא צפוי. משהו כל כך מטורף ופראי שהפתיע אותי לגמרי, למרות שזה היה מצחיק למדי".
ריאן ניגש אל קולין ומנשק אותו בפה.




גרג (במבטא גרמני כבד): "וולקאם צו דה שואו!"
ריאן: "יה יה".
גרג: "וואט איז יור ניים?"
ריאן: "איים אה Horse Caller. אני עובד בייצור מכנסי עור".
גרג: "מצויין, יה יה, יש לך שני גלגלי הצלה שתוכל לפנות אליהם אם אתה לא יודע את התשובה, או אם המבטא שלי מחליק למדינה אחרת".

גרג: "השאלה הראשונה היא כמה זה שתיים ועוד שתיים. א. 7, ב. (בצעקה) שתוק, חזיר!, ג. הייתי רוצה לפלוש לפולין, או ד. 4".
ריאן: "יה יה יה. זאת שאלה מאד קשה, אני נאלץ לפנות לדוד שלי, שמידט, שנמצא בקהל".
ווין בתפקיד הדוד שמידט: "יה יה יה" (קם ומתחיל לרקוד ריקוד גרמני לא ברור ולדבר ג`יבריש במבטא גרמני)
גרג: "הדוד שמידט, האם אתה מגיע מהיער השחור?"
ווין: "יה יה".
ריאן: "אתה יודע את התשובה הנכונה?"
ווין: "יה יה, פולנד!"
ריאן: "אם כך, התשובה היא ג. פולין".
גרג: "זוהי תשובתך הסופית?"
ריאן: "יה יה".
גרג: (בקול נבזי במיוחד, מבטא גרמני כבד) "תשובתך הסופית?"
ריאן (בחשש) "אם כך, אני משנה את התשובה לד`".
וכך נמשכת לה החקירה. גרג דוחק בריאן לשנות את התשובה, אך ריאן לא נשבר ועולה לשאלת המיליון הדולר.
גם כאן מופיעה שאלה מופרעת פרי מוחו הקודח של גרג, כשהכל נעשה במבטא גרמני כבד ובאיומים על חייו של ריאן, כשבסופו של דבר מגיח קולין, בתפקיד האח הוגאן, החבר הטלפוני.
ריאן: הוגאן?
קולין: (לא מסוגל לעשות מבטא גרמני, כנראה, אז הוא פשוט מדבר מצחיק) "האו קן איי הלפ יוווווווווו?"
ריאן: (מתאמץ בכל כוחו לא לפרוץ בצחוק. זה לא ממש עוזר לו)
קולין: "וואט קן איי דווווווווווו?"
ריאן: (מתבלבל מהמבטא של קולין וממציא מבטא מוזר משל עצמו): "אני צריך עזרה בתשובה. האם זה א`, ב`, ג`, או ד`".
קולין: "אתה שבדי?"


קולין וריאן כשני סוכנים בדרכם לבצע משימה חשאית ומסובכת ביותר: כביסה. המפעיל שלהם הוא גרג. המשימה: ניקוי הגלביה של אמיר גרופנגיסטן לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב. המיקום: חדר בבית מלון.
ריאן: "אי אפשר להיכנס מהכניסה הראשית. הם יבחינו בנו".
קולין: "כדאי שנטפס לחלון הזה, שנראה מאד גבוה".
ריאן: "אין לנו עם מה לטפס, לא הבאנו חבל".
קולין: "רגע! השיער שלך!"
ריאן: "מה?"
קולין: "אתה יודע שהוא שערה אחת ארוכה".
ריאן: "אמרת שלעולם לא תזכיר זאת שוב".
ריאן וקולין "מטפסים" על השיער של ריאן.
ריאן: "ועכשיו צריך למצוא את הדבר הזה. יש לך מושג איך קוראים לזה?"
קולין: "גלביה".
ריאן: "יש לך מושג איך זה נראה?"
קולין: "כמו גלביה. הנה זה!"
ריאן: "מצויין. עכשיו צריך לכבס אותה. בוא נכניס אותה לאמבטיה".
קולין: "חכה! הברז ממולכד!"
ריאן: "באיזה מובן?" (מתקשה להסתיר את הצחוק)
קולין: "עם חומרי נפץ. מה קרה לך? כמה זמן אתה מרגל?"
ריאן: "כנראה לא רצו שאנשים יעשו כאן מקלחת".
קולין: "בוא ניקח את הברז ונדיח אותו באסלה".
ריאן: "איך זה יעבוד? תתרחק! (בום!) זה מילא את האמבטיה. האמבטיה מלאה מים עכשיו".
קולין: "מצויין. עכשיו אנחנו צריכים רק חומרי ניקוי. החתול!! לא, זה לא טוב". (בשלב הזה גם ריאן וגם קולין מתקשים להסתיר את הצחוק שלהם, אך הם ממשיכים בכל זאת)
ריאן: "הנה, בוא נשתמש בסבונים. נשים אותם באמבטיה. אבל נצטרך לערבב אותם בצורה כלשהיא" (ריאן פונה להביט בקולין, שניהם מבינים בו זמנית מה "הפתרון". קולין מתבעס)
קולין: "תן לי את השעועית" (פותח קופסא דמיונית ומרוקן את תכולתה אל פיו. לאחר מכן הוא כורע בתוך האמבטיה)
ריאן: "זה עובד!! הגלביה נקייה!"
ריאן וקולין נושפים על הגלביה במטרה ליבש אותה. שניהם צוחקים, ויין מאחור נופל לרצפה מרוב צחוק.
קולין: "זה לוקח יותר מדי זמן. הסנאקר פארקר פימאר הזה יגיע לכאן עוד מעט".
ריאן: "אנחנו חייבים ליבש את זה".
קולין (מחפש פתרון ודרך להסוות את הצחוק הבלתי נשלט שלו): "החתול!"
ריאן: "החתול!"
קולין מנגב את "החתול" בגלביה. ריאן פורץ אף הוא בצחוק. דרו כבר בוכה.
עוברות כמה שניות.
קולין: "אנחנו צריכים מרכך כביסה".
ריאן: (רואים עליו שהוא כבר לא עומד בזה יותר) "מרכך כביסה?"
קולין: "אי אפשר שיהיה בזה חשמל סטאטי. הבגד ייצמד לזה שלו".
ריאן כבר לא מסוגל לדבר.
קולין: "החתול!"
ריאן: "אופס. זה נפל לאמבטיה שוב".
קולין: "מה נעשה עכשיו?"
ריאן: "החתול!"
קולין: "החתול רטוב עכשיו"
ריאן: "אז מה נעשה?"
קולין: (שולף משהו מכיסו) "איזה מזל שיש לי איתי את הגלביה החדשה הזאת"



***

"של מי השורה הזאת בכלל" חוזרת לערוץ 3 בפרקים חדשים ביום ראשון הקרוב, 12/8/01, בשעה 20:55.
שידורים חוזרים של שתי העונות הראשונות, החל מיום ראשון הקרוב ומדי יום (א`-ה`) בשעה 23:15 ובימי ו` בשעה 20:35.