המסך המפוצל

פיצוחים מעבר לפינה

"הפיצוחייה" היא לא ריאליטי רגיל, הכוכבים פה לא באו כדי להיות נוצצים ומפורסמים והדבר הטוב ביותר שיכול לקרות להם זה להיות אנושיים

מאת: עידו f. כהן

פורסם: 14-04-2004
57 תגובות
בחיים האורבנים הקטנים שלנו קשה למצוא נחת, אבל מעט השלווה שכן מגיעה לנו באה בצורה של תופינים קטנים העונים לשם "גילטי פלז'ר". יש הרבה סוגים של גילטי פלז'ר: לאחד זה נעליים חדשות של מנאליק, לשני זה שירים של יוני בלוך, לאחר זה לראות את "מבצע סבתא" ויש כאלו שסתם אוהבים לפצח גרעיני חמנייה ברחוב.

המשותף לכל אלו הוא האושר הרגעי, ההפוגה המשמחת הזו משגרת חיינו, שבה לרגע קטן אחד אנחנו שמחים בלי סיבה נראית לעין. כמו עוגת יום הולדת כך הם גם הגילטי פלז'ר שיש בלבנו. וכזה הוא גם היחס שלי אל "הפיצוחייה".

"הפיצוחייה", שעלתה לפני חודש על מסכי ערוץ 8 (בקרוב "HOT8"?) במסגרת לוח השידורים לקיץ, היא יצירה של שניים, יניב א. קרסוצקי ומוריס קנדיוטי, שהציבו במשך שנתיים מצלמות בפתח פיצוחייה בפינת בוגרשוב ופינסקר שמנוהלת, כמה מפתיע, על ידי קרסוצקי בכבודו ובעצמו. במשך אותן שנתיים הקליטו המצלמות את קהל הלקוחות ושלל הטיפוסים אשר פקדו את הפיצוחייה המעוצבת. קרסוצקי, שלרוב ניצב מאחורי בר / דלפק, מתמיד לתת את מלוא ההקשבה ללקוחותיו ולא חושש להביע את דעתו ולבחוש בבעיותיהם השונות. בין אם זה שיכור אשר מגיע באמצע הלילה בחיפוש אחר אקדח כדי שיוכל להתאבד ובין אם זה אידיאליסט מושבע שחייב לספר לכולם מה ההבדל בין מושב לקיבוץ, כולם ישבו אצל קרסוצקי.

יש משהו מרתק בצפייה ב"פיצוחייה", שכן זו מציגה מצבים ודמויות שאנחנו בעצמנו נתקלנו בהם בעבר. בתוכנית הזו מופנה הזרקור אל כל אותם טיפוסים מוזרים שעומדים מאחוריכם בתור כשאתם נכנסים לאיזה קיוסק בשביל סיגריות.

"הפיצוחייה" היא לא ריאליטי רגיל, היא בהחלט לא "כוכב נולד" ופה לא תראו את נינט טייב ואת מיקה שדה שרות ונראות נוצצות מתמיד. הכוכבים האמיתיים פה לא באו כדי להיות נוצצים ומפורסמים. למעשה, הם לא באו לפה אלא יותר נגררו בעל כורחם על ידי המצלמות של מוריס קנדיוטי והאופי הפתוח של קרסוצקי. הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות כאן למישהו זה להיות אנושי.

אז התוכנית, כאמור, מבקשת לשכלל את תרבות הריאליטי בישראל על ידי הצגת המציאות כתוכנית מציאות. בלי איים אקזוטיים ותחרויות על מיליון דולר, בלי כלה ו-20 חתנים, בלי חפרפרת וסטיב ומירוצים מסביב לעולם. כל מה שתוכלו למצוא ב"פיצוחייה" זה טיפוסים מפוקפקים ומטורפים כאחד אשר יושבים בשמחה על סיגריה ובירה טובה כדי לסיים (או לסירוגין, לפתוח) את היום שלהם. וקרסוצקי? הוא מקשיב לכולם, תוך כדי החלפת תסרוקות מ"פרועה" ל"מופרעת" ולהיפך. במהלך הסדרה הוא מתגלה כיאיר לפיד קטן, שיודע לשאול את השאלות הנכונות ולנתב את השיחות בקיוסק הקטן שלו בצורה שלא היתה מביישת את המעגל של דן שילון.



ההשוואה לדן שילון דווקא די מתבקשת: באותה צורה בה התאספו סביב המעגל הקוסמי של שילון פוליטיקאים, בדרנים, כדורגלנים ושאר ירקות, כך גם מתאספים להם שלל יצורי תל אביב בפינסקר פינת בוגרשוב - ה"מעגל" החדש. וזה בדיוק הצד המבריק של התוכנית. הרעיון להציב מצלמות דווקא בקיוסק מוכיח את גאונותו בכל פרק. הרי פיצוחיות כמו זו של קרסוצקי פזורות בכל רחבי הארץ ומאותה סיבה בדיוק קמה התוכנית: הפיצוחייה היא נקודת מפגש, מדורת שבט ציבורית עם סיגריות, בור ניקוז שאליו מתנקזים כל שכבות העיר. הפוטנציאל שטמון בסיטואציות שקורות בפיצוחייה הוא אין סופי, וכאן צריך להוריד את הכובע בפני קרסוצקי וקנדיוטי, אשר חשבו על הרעיון שבתיעוד המתרחש סביב הבית - הרחוב הקטן, המכונה גם "פיצוחייה".

מצפייה ב"פיצוחייה" ניתן בהחלט לקבוע כי שם התוכנית הוא למעשה משחק מילים דו משמעי: מצד אחד, מדובר על מקום בו מוכרים בעיקר פיצוחים, ומצד שני, בכל פרק קרסוצקי ואורחיו מפצחים אחד את משנתו של השני, כאשר הם נוברים בנושאים שהם במידה מסוימת בבחינת טאבו כמו סקס, סמים ותוחלת הנפש.

מבט לעומקה של "הפיצוחייה" מביא להשוואה מתבקשת נוספת. מבחינת השתלשלות האירועים שנראו בפרקים ששודרו עד כה, נדמה כי "הפיצוחייה" היא טלנובלת המציאות הראשונה בהיסטוריה, וכאשר עבדכם הנאמן כותב שורות אלו קשה לו שלא לעשות השוואה עם הטלנובלה השנייה המשודרת אצלנו ומשלבת את המציאות בתוכה - "השיר שלנו". יתכן שההשוואה הזו מעט מוגזמת, אך נעשה אותה בכל זאת:

בדיוק כמו ש"השיר שלנו" בוחרת שלא להתעסק בעלילות מופרכות סביב יקבי יינות ותיאטרון ה"כוכב" (ועוד לא התחלנו לדבר על "מיכאלה") ומביאה משהו בסגנון יותר הגיוני, כמו חבורה של צעירים שטופי הורמונים ואגו, כך גם "הפיצוחייה" מציגה מציאות כפי שהמציאות צריכה להיראות, קרה, מנוכרת ומלנכולית. מספיק לראות חמש דקות מהקטעים בהם מופיע דוב'לה, תושב קבוע בפיצוחייה, כדי להסכים שתל אביב מלאה בחולי נפש.

"הפיצוחייה" היא משב רוח מעניין בטלוויזיה, אשר מהווה קינוח נהדר לערב שבת וללוח שידורי הקיץ של ערוץ 8. יחד עם "החומר שממנו עשויה האהבה" והסרט השבועי מתקבל גוון ישראלי ואיכותי בערוץ שכבר מזמן שינה את הז'רגון שלו מ"ערוץ המדע והטבע", הפך לדבר הכי קרוב ל-Channel 4 הבריטי, ומציג תוכן שונה, ענייני ומרתק. היום כבר קשה לזהות את ערוץ 8 כערוץ העשרה, יותר קל לסווג אותו עם ערוצי האיכות או ערוצי הבידור השונים.

אם שמים את כל המלנכוליה בצד, "הפיצוחייה" מתגלה כמשהו יפה, קטן ומלהיב כמו... זוג נעליים חדשות של מנאליק או שירים של יוני בלוך ועוד הקרנה של "מבצע סבתא" יחד עם איזו קערה של גרעיני חמנייה.





"הפיצוחייה", מוצאי שבת, 22:45, ערוץ 8.